א' בן 39, נשוי +1, מוכר במחלקת נכות עקב סכרת ופיברומיאלגיה. כשהיה בן שנתיים התגרשו הוריו. האב עזב לארה"ב ומאז לא התראו. א' מספר שהיה ילד שובב והיפראקטיבי, אשר הפסיק ללמוד בגיל 16.
אהבתו הגדולה הייתה ריקוד היפ-הופ והוא היה פעיל בתחום כרקדן וכמורה. בצבא שירת כלוחם במשמר הגבול לצד התמודדות עם מחלת הסכרת.
כשהיה בן 26 פנה לראשונה לשיקום, אולם מהר מאוד החליט שאינו מסוגל להתחייב לתהליך. רק לאחר 9 שנים, שבהן עבד בעבודות שונות, פנה שוב לשיקום. הוא עבר אבחון מקצועי, אשר הצביע גם על לקות למידה והחליט ללמוד הנדסת מכונות במכללת סמי שמעון בבאר שבע.
א' התקשה מאד בלימודים, לאחר שנים ארוכות שבהן לא למד כלל. במהלך הלימודים, אף נשקלה האפשרות להפסיק לו את מימון הלימודים על רקע כישלון חוזר במבחנים, וספק שעלה לגבי יכולתו לסיים אותם. במהלך תקופת הלימודים נערכו מספר שיחות התייעצות בנוגע ל-א' ואף התקיימה שיחה בצומת מכרעת ביחד עם המדריכה של עובדת השיקום, שלאחריה הוחלט עם א' שלאחר שיגיש ציוני בחנים ברמת עובר נמשיך בתהליך השיקום.
בסופו של דבר, הוא הצליח בעזרת תמיכה מעובדת השיקום, שיעורי עזר ועבודה קשה מצידו, לסיים בהצלחה את המבחנים.
א' כיום בשנה הרביעית ללימודיו ולפני פרויקט סיום. אחד מהפרויקטים שעשה במהלך לימודיו מוצג במוזיאון קרסו למדע בבאר שבע.
כשפרץ משבר הקורונה הוא נרתם לסייע לצוותים הרפואיים, וגייס עשרות אנשים בעלי מדפסות תלת ממד שמייצרים מסיכות מיגון לצוותים הרפואיים, לבתי אבות בדרום ולעובדים חיוניים. א' מרכז היום את הצוות הדרומי של "הדפסה תלת ממד נגד קורונה". פעילותו אף פורסמה בכלי תקשורת מקומיים.
א' סיפר בהתרגשות על הפרויקט והוסיף כי "בלעדי מחלקת השיקום כל זה לא היה אפשרי ...."
מיכל מויאל- מנהלת תחום שיקום סניף באר שבע