השינוי הוא לטובתנו, הזמן הוא עכשיו

דן בן 57, עלה ארצה מברה"מ בשנת 1991. הוא מוכר בנכות כללית בשל פסוריאזיס ודלקת פרקים ומקבל קצבת נכות.
לאורך השנים מצבו הרפואי החמיר ותפקודו התעסוקתי הצטמצם בהתאם. 
דן בעל הכשרה בעיבוד שבבי- מקצוע אותו למד בעצמו וטכנאות מחשבים (הכשרה אותה למד בעבר באמצעות מחלקת השיקום),
אך למרות זאת התקשה מאוד להשתלב בשוק העבודה, בשל מצבו הרפואי שהידרדר עם הזמן.

בתהליך הליווי תעסוקתי של עובדת השיקום עם דן, ובמהלך השתתפותו בתוכנית מקשיבים נט לצורך סיוע בהשמה, התברר כי הוא יתקשה מאוד להשתלב בתחום העיבוד השבבי וטכנאות המחשבים, ללא אלמנט פיסי שאותו הוא אינו מסוגל לעשות עוד, בשל ההחמרה במצבו הרפואי.
נראה כי הוא יזדקק להכשרה נוספת כמתכנת או כמרצה בתחום, כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה שלו.

בתחילה דן נרתע מכיוון שהוא חסר ניסיון בתחום ההוראה, יחד עם העובדה כי עברית אינה שפת האם שלו. לאחר פניות למספר מכללות בתחום, דן התקבל לעבודה כמרצה בתנאי שישלים לימודי הוראה או תעודת הנדסאי. בדיקה מעמיקה של עובדת השיקום העלתה כי ללא תעודות אלו, דן יוכל לעבוד רק כמתרגל מעשי ולא עיוני, במספר שעות מצומצם, ובנוסף, קיים בשוק מחסור של מרצים עיוניים בתחום זה.

על כן, באופן חריג אושרה לדן זכאות חוזרת לשיקום, והוא החל ללמוד הנדסאות מכונות במסלול ערב, ובמקביל עבד בבקרים כמרצה לעיבוד שבבי באופן חלקי. מרבית התלמידים במסלול שלו, היו צעירים ממנו בהרבה, אך דן הפגין רצינות ומוטיבציה רבה ולאחרונה סיים את לימודיו בהצלחה.
כיום הוא עובד כמרצה במספר קורסים בשתי מכללות מקצועיות ומשתכר שכר גבוה.
סיפור זה הוא דוגמא לשינוי תעסוקתי משמעותי לצד מגבלה פיסית וגיל מתקדם.

בסיכום התהליך אמר דן: "תמיד יש חשש משינוי אך השינוי הוא לטובתנו, הזמן הוא עכשיו וחשוב לנצל אותו לטובתנו במקום לבזבז אותו".

בנית גוריש וינגרטן, עובדת שיקום, סניף כפר סבא