רלי בת 50 , גרושה +3 ילדים בוגרים היא אחות מעשית בהכשרתה. לפני כשני עשורים חלתה בפקקת ורידים, כאבי גב ומחלת לב.
רלי איבדה את עיסוקה כאחות מעשית כיוון שבעבודתה נדרשה לעמידה והליכה ממושכים ומאמץ פיזי ניכר.
אובדן המקצוע גרם לירידה משמעותית בדימויה העצמי, ולתחושות של חרדה, כעס ועצבות.
רלי מלווה בשנים האחרונות גם ע"י מח' הרווחה על רקע מצוקה ומצב סוציואקונומי קשה.
היא פנתה למח' השיקום בעבר, עברה תהליך שיקום והשתלבה מחדש בשוק העבודה בתחום הטלמרקטינג.
ואולם, במהלך השנים היא החליפה מקומות עבודה רבים על רקע של כניסה לעימותים עם הממונים עליה.
רלי פנתה שוב לשיקום, ועובדת השיקום התרשמה שהיא זקוקה לעזרה נוספת.
היא השתתפה בסדנת הכנה לעבודה ולאחר שסיימה בהצלחה את הסדנה, היא הופנתה לקבלת סיוע בהשמה בעבודה.
במקביל לתהליך ההשמה עם חברת "דנאל" בעידודה של עובדת השיקום, החלה קשר עם מתנדבת מקבוצת המתנדבים תומכי השיקום.
למתנדבת שליוותה אותה, היא תיארה חיים בעצב רב, בבדידות וללא מערכות תמיכה משמעותיות.
לאורך התקופה, הוצע לה גם לפנות לטיפול נפשי כדי לקבל סיוע נוסף, אך היא סירבה.
רלי התקבלה לעבודה כקופאית בסופרמרקט, אך לאחר תקופה קצרה חזרו דפוסי העבר. היא נכנסה לעימותים עם עמיתים לעבודה ולאחר מספר שיחות אזהרה היא פוטרה. ביום הפיטורים, היא נכנסה למצב רגשי מאוד קשה ואף איימה בהתאבדות. עובדת השיקום סייעה לה לקבל עזרה אך תהליך השיקום הגיע למבוי סתום בשל ההחמרה במצבה.
סוכם עמה שתוכל לשוב לתהליך לאחר שתפנה לטיפול נפשי מסודר ותרגיש שמוכנה לכך.
בתמיכתה של המתנדבת פנתה לרופא המשפחה והחלה בטיפול נפשי ותרופתי. בעקבות השיפור המשמעותי במצבה הנפשי,
רלי חזרה השנית לתהליך ההשמה. הפעם התקבלה למרפאת "כללית אסתטיקה" בזכות היותה אחות מעשית במקצועה.
רלי עברה הכשרה בהסרת שיער בלייזר, והחלה לעבוד במכון הקרוב למקום מגוריה.
לאחר שני עשורים לובשת רלי בשנית את החלוק הלבן ושמה הרקום באותיות גדולות גורם לה לאושר וגאווה עצומה.
בסיום תהליך השיקום היא כתבה לעובדת השיקום שליוותה אותה: " אחרי מסע לא קל הגיע הזמן שלי לרגעי אושר. תודה רבה למחלקת השיקום שלא ויתרו עלי. תודה לרכזת ההשמה שפנתה למקומות עבודה מכבדים וקשורים בעצם היותי אחות.
תודה למתנדבת שהינה אישה מיוחדת, מכילה ויוצאת דופן. "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
חני קמינר- עובדת שיקום, סניף חדרה