פחות משני שליש מהחברה הישראלית מכפילים את סכום החיסכון לכל ילד ובחברה הערבית פחות מרבע

מחקר חדש של הביטוח הלאומי בחן דפוסי חיסכון של 2,342,277 ילדים בחברה הישראלית בגילאים רלוונטיים ומצא כי רק 62% מההורים היהודיים, לא חרדים, מכפילים את סכום החיסכון לעומת 39% בחברה החרדית ורק 23% בחברה הערבית

הביטוח הלאומי פירסם ביום חמישי, 3.4.25, מחקר חדש שערך מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, בשיתוף פעולה של חוקרים מבנק ישראל והאוניברסיטה העברית, הבוחן את דפוסי החיסכון של הורים במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד" כתלות במגדר של הילד. 

המחקר, שנערך על ידי מוריאל מלול, ניצה (קלינר) קסיר, מאיה הרן רוזן, ואורלי שדה, מציג ממצאים על הגורמים המשפיעים על ההפקדות לחיסכון והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.

על פי המחקר:

• 62% מההורים היהודיים הלא חרדים הכפילו את סכום החיסכון לעומת 39% הורים לילדים חרדים ו- 23% הורים בחברה הערבית.
  
• כאשר מדובר בילד הראשון אחוז ההורים המכפילים את סכום החיסכון עולה: 64% מההורים היהודים הלא חרדים מכפילים את סכום הפיקדון לעומת 43% בחברה החרדית וכן 25% בחברה הערבית.
  
• עבור ילד לא ראשון במשפחה הנתונים מראים ירידה: 60.9% בחברה היהודית הלא חרדית לעומת 37% בחברה החרדית וכן 20% בחברה הערבית.
  
• בהסתכלות על הפערים המגדריים רואים כי הכפלת שיעור החיסכון גבוה ב-7% לבנות בהשוואה לבנים באוכלוסייה החרדית, ונמוך ב-5% לבנות לעומת בנים באוכלוסייה הערבית.
  
• תוכנית "חיסכון לכל ילד", הושקה בינואר 2017 במטרה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 או 21. במסגרת התוכנית, מדינת ישראל מפקידה מדי חודש 50 ש"ח (צמוד למדד המחירים, בשנת 2024 הסכום עומד על 57 ₪) לחשבון חיסכון בבנק או בקופת גמל, ולהורים ניתנת אפשרות להכפיל את סכום החיסכון מקצבת הילדים.
  

במחקר נבחנו הגורמים המשפיעים על ההחלטה של ההורים בקבוצות אוכלוסייה שונות להכפיל את החיסכון בתוכנית "חיסכון לכל ילד" כתלות במין הילד. 
בסיס הנתונים מכסה את כלל ילדי ישראל עם 2,342,277 תצפיות.
הבחינה נעשתה באמצעות רגרסיות לוגיסטיות. המשתנה שנבדק הוא ההחלטה של ההורים להכפיל את החיסכון לילדיהם תוך בקרה על מאפייני משפחה שונים, כגון הכנסה, השכלה וגודל המשפחה, וההשוואה נעשתה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: ערבים, יהודים חרדים ויהודים לא-חרדים.

עוד עולה מהמחקר:

• הנטייה להכפיל את החיסכון גבוהה יותר כאשר הכנסת האב או האם מעבודה מצויה בחמישון העליון, ונמוכה כאשר ההכנסות של כל אחד מהם מצויה בחמישון התחתון.
  
• במשפחות שבהן לאב או לאם יש הכנסה מביטוח לאומי באחת מהקצבאות הבאות: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה,
  קצבת נכות, דמי פגיעה ונכות מעבודה - הנטייה להכפיל את סכום החיסכון לרוב גבוהה יותר.
  
• הורים עם השכלה אקדמית, שני ההורים אינם פרודים  - נוטים באופן גבוהה יותר להכפיל את סכום החיסכון לכל ילד.
  
• ככל שהילד גדול יותר כך הנטייה להכפלת החיסכון קטנה יותר בקרב הורים בחברה היהודית, הלא חרדית והחברה הערבית. 
  

חלק מהסיבות לפערי החיסכון בקרב חלקים שונים בחברה הישראלית בהקשר המגדרי נובע משינויים בהעדפות תרבותיות היוצרות תמריצים כלכליים שונים לחיסכון. 

בין הפערים בהעדפות ניתן לראות את נושא מימון השכלה אקדמית, השקעה במפרנס העיקרי העתידי, חיסכון לחתונה ועוד.

מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות, ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד. 
כך למשל הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה. 
ההבדלים התרבותיים וההטיות המגדריות כתוצאה מכך, מדגישים את החשיבות שמדיניות שתהיה מותאמת לאוכלוסיות שונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן״.