בין השנים 2012-2016 עלה שיעור המועסקים מבין האנשים עם מוגבלות בישראל שנקבעו מ-37% ל-40%. אנשים עם ליקויים מוטורים או בעיות שמיעה מועסקים בשיעור גבוה יחסית – קרוב ל-50%, בעוד שאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מועסקים בשיעור נמוך מאד – פחות מ-20%.
במחקר חדש שנערך במינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי "אנשים עם מוגבלות בישראל: מאפיינים, תעסוקה ועוני - נתונים מנהליים", נעשה שימוש במאגר הנתונים המנהלי במטרה לזהות ולאפיין אנשים עם מוגבלות בישראל שנקבעו להם לפחות 20% נכות רפואית בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. שימוש במאגר זה אפשר בחינה של מאפיינים דמוגרפים, נתוני תעסוקה וממדי עוני של אוכלוסייה זו בין השנים 2012 ל-2016.
התוצאות המרכזיות מהמחקר הן:
- בין השנים 2012 ל-2016 מספר האנשים עם אחוזי נכות בישראל נע בין 436 ל-470 אלף איש, שהם כ-9.4% מהאוכלוסייה בגיל העבודה.
- בין 2012 ל-2015 גדל שיעור המועסקים מ-37% ל-40%, כאשר כ-89% מהם הם שכירים והיתר עצמאיים.
- שיעורי התעסוקה של אנשים עם אחוזי נכות שלמדו במוסדות אקדמיים גבוהים ב-63% עד 80% בהשוואה לאנשים שלא למדו במוסדות אקדמיים.
- שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות לפי פריסה אזורית תואמים היטב את שיעורי התעסוקה הכללית לפי פריסה אזורית (מתאם של 86.5%). משמעות הדבר שהשקעה של הממשלה בצמצום פערי התעסוקה בין הפריפריה למרכז תסייע גם לשיפור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות בפריפריה.
- שיעור המועסקים משתנה בהתאם לאופי הליקוי העיקרי: בקרב אנשים עם ליקויים מוטורים ועם בעיות שמיעה שיעורי התעסוקה יחסית גבוהים – קרוב ל-50%, בעוד שבקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית שיעורי התעסוקה נמוכים – פחות מ-20%. יש מקום להגביר את המאמץ בהפעלת כלים ותכניות שמציעה מערכת השיקום התעסוקתי הקיימת בביטוח הלאומי, וזאת במטרה לתמוך באנשים המתמודדים עם מגבלות תפקודיות בשוק העבודה לטובת הגדלת היקף השתלבותם בעבודה.
- נמצא כי היציבות התעסוקתית של אנשים עם מוגבלות המתמודדים עם בעיה נפשית או מוגבלות שכלית-התפתחותית היא הנמוכה ביותר, הן בהיבט של מספר חודשי העבודה הממוצעים בתקופה והן בהיבט של החלפה תדירה של מעסיקים.
- תחולת העוני לפי ההכנסה הפנויה של אוכלוסייה זו גדלה בין השנים 2012 עד 2015 מ-19.3% ל-19.9%. תחולת העוני של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או נכות נפשית הם גבוהים ביותר ועומדים על 27.1% ו-24.7% בהתאמה. יחד עם זאת, בשנים 2017 ו-2018 נערכו רפורמות בקצבאות הנכים שהגדילו את הקצבה ואת סך כל ההכנסה הפנויה. כמו כן, הייתה ברפורמה התייחסות ספציפית לאנשים עם נכות נפשית או שכלית, שקיבלו תוספת גדולה יותר לקצבה. קרוב לוודאי ששינויים אלו הביאו לשיפור משמעותי במצבה של אוכלוסייה זו.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מר מאיר שפיגלר אמר כי "מחקר זה מוכיח עד כמה חשוב היה להגדיל את קצבאות הנכים שנשחקו במשך השנים בגלל הצמדתן למדד המחירים. העלאת הקצבאות באה על רקע מצוקה אמיתית של אוכלוסייה זו. יש צורך להגביר את הסיוע לאנשים עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה. על פי המחקר זהו המאפיין העיקרי המשפיע על היכולת של אנשים עם מוגבלות למצוא עבודה ולהשתכר בכבוד. אגף השיקום המקצועי בביטוח הלאומי מממן תוכניות שיקום ולימודים לכ-24,000 אנשים עם מוגבלות בשנה. כמו כן, אנו רואים חשיבות רבה במדיניות של העדפה בתעסוקה לטובת אוכלוסייה זו שנמצאת בתת ייצוג במקומות העבודה במגזר הפרטי והציבורי."
למחקר המלא לחץ כאן