פרויקטים לדוגמא

תוכנית לפיתוח וטיפוח מטפלות של קשישים במסגרת חוק ביטוח סיעוד, כדי לצמצם את תחושת הבדידות בתפקיד, השחיקה ושיעורי התחלופה הגבוהים בענף. התוכנית גובשה בעקבות החלטה 43 של הממשלה מיום 31.5.2020 בנושא מטפלות ישראליות בקשישים סיעודיים.

התוכנית מלווה במחקר הערכה ובהתאם לתוצאותיו יחייב אגף הסיעוד את חברות הסיעוד להפעילה בקרב כלל המטפלות. את התוכנית מפעילה עמותת עמדא וישתתפו בה חמש חברות סיעוד שנבחרו באמצעות קול קורא ובמעורבות המוסד. לתוכנית שני שלבים: קדם ניסוי – הפעלה של שתי קבוצות תמיכה על ידי נותן שירותים ארצי אחד בשני יישובים, בליווי מחקר הערכה; שלב זה הסתיים והוצגו תוצאות ביניים. ניסוי: הפעלה של שמונה קבוצות בשמונה יישובים שונים על ידי חמישה נותני שירותים (מקומיים וארציים), יהודים וערבים. בימים אלו הסתיים הפיילוט. 

מודל אשכולות הדיור מאפשר לקשישים לחיות במסגרת דמוית בית בעצמאות רבה ככל האפשר על-פי מוגבלותם הפיזית או הקוגניטיבית, תוך קבלת טיפול מיטבי ומכבד ותחושת העצמה וסיפוק לצוות בעבודתו. המודל מבוסס על התוכנית Green House שפותחה בארה"ב והותאמה לישראל.

לתוכנית שני היבטים - שינוי פיזי ושינוי תפיסתי. השינוי הפיזי: שיפוצים, הרחבה או הקמת מחלקות על-פי מודל אשכולות הדיור – ממחלקה רפואית לחללים רחבים ופתוחים המיועדים לפעילות הדיירים לבין עצמם ובין הדיירים למשפחותיהם (כגון מטבח או פינות אירוח). השינוי התפיסתי: הכשרת העובדים והמנהלים לגישה הממוקדת בדייר הזקן (לאפשר לו חופש בחירה) ולשיתוף פעולה בין הצוותים. ההכשרה תתקיים לפני הפעלת המבנה ותארך 12 חודשים לפחות. הניסוי הראשון התקיים ב-2018 בבית האבות הספרדי בחיפה. במחקר הערכה בראשות פרופ' פרלה ורנר בדק את השפעותיו הן על הפרט (דיירים, בני המשפחה ואנשי צוות) והן על הארגון. לאור הצלחתו הורחב המודל לשישה מקומות נוספים.

תכניות לחיזוק החוסן של בני הגיל השלישי

המושג חוסן מתייחס ליכולת הנרכשת שלנו להתמודד עם אתגרים יומיומיים כגון פרנסה, קרות גג בטוחה, מזון, בריאות גופנית, בריאות פסיכולוגית, יחסים חברתיים ועוד. בתקופת מלחמה, אתגרים אלה מתעצמים בקרב האוכלוסייה הכללית כולה, ובפרט בקרב האזרחים הוותיקים. בתקופה הזו, בעת שכולנו מצויים בזמן של משבר, כאב וחוסר וודאות, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, שנמצאת גם בזמן שלום תחת אתגרים רבים, נמצאת בהתמודדות המצריכה התייחסות מיוחדת לחוסנם במגוון תחומי החיים. השפעות המלחמה העצימו וחידדו את הצרכים הייחודיים ואת הצורך ליצר מענים ייעודיים לאוכלוסייה זו. יש צורך לבסס ולחזק את החוסן של הזקן על כל היבטיו: הגופני, הנפשי, החברתי והכלכלי. יחד עם זאת, לאזרח הוותיק נקודת מבט וניסיון חיים שצבר לאורך שנותיו ואשר חיזקו את החוסן ואלה עשויים לתרום גם לסביבתו. כל אלו יושגו באמצעות קול קורא בו יתבקשו גופים להגיש תכניות אשר יחזקו את חוסנם של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים על כל תחומיהם: החברתיים, הכלכליים, הגופנים והנפשיים ובמקביל ייעזרו בהם כגורם אקטיבי בתכנית להשגת היעדים.

עיר ידידותית גיל הינה תכנית הפועלת כיום בתל אביב בשכונת שלם (וגם בירושלים במסגרת קרן מפעלים מיוחדים). 

מטרותיה של תכנית עיר ידידותית גיל הן להתאים את המענים החברתיים- קהילתיים המצויים בשכונות לזקנים, לצמצם את תחושת בדידותם, להגדיל את תחושת הקהילתיות והשייכות שלהם לשכונה ולחברה בכלל וכן לשפר את איכות חייהם, כל זאת תוך שיתוף הזקנים בתהליך ומתן אפשרויות שונות ומגוונות של פעילויות לבחירתם. 

מטרה חשובה נוספת של תכנית זאת הינה איתור זקנים שאינם מגיעים למסגרות של פעילות חברתית, כאלו שמוכרים לשירותים בקהילה וכאלו שאינם מוכרים ולמצוא דרכים לעניין אותם לבוא ולקחת חלק בפעילויות המגוונות שפועלות בקרבת ביתם. 

לצורך כך נבנתה תכנית מגוונת הכוללת פעילויות רבות וכן בעלי תפקידים שמטרתם לאתר את הזקנים ולעזור להם להתגבר על חסמים של השתתפות בפעילויות.

תוכנית זאת מלווה במחקר ההערכה המעצב שמבוצע על ידי מכון תובנות בניהולו של ד"ר יובל פלדי אתו עובדים ד"ר רינת ליפשיץ ואנשי מקצוע נוספים. המחקר יצא לדרך באמצע 6/23 ובוחן את דרך הפעלתה של תכנית הפיילוט עיר ידידותית גיל. 

התכנית מתעתדת להסתיים בסוף שנת 2024.