מפגש דיגיטלי עם נשים ומשפחות

המשבר מעצים את אי השוויון ומחליש את הקבוצות החלשות עוד יותר, חשוב להשקיע חשיבה איך משלבים מחדש את הנשים שיצאו לחל"ת או הועזבו ממקום עבודה בשוק העבודה.

לביטוח לאומי קיימת תוכנית שיקום לאלמנות. יש לבחון האם לאור המצב ניתן לתת תוכנית שיקום לגרושות, נשים בודדות ואימהות חד הוריות. השיקום יוכל לעזור להן לחזור למעגל העבודה בצורה מיטבית.

אכשרה טרום תקופת לידה:

• יש לבחון כיצד ניתן להעניק את מלוא הזכאות לתקופת הלידה גם לאישה אשר לא צברה את מלוא תקופת האכשרה בשל היציאה לחל"ת או שאיננה יכולה להמציא אישורי העסקה בשל נתק בקשר עם מהמעסיק.
• מומלץ להמשיך ולבחון את הנתונים של הנשים שילדו בתקופת המשבר ועקב יציאה לחל"ת נמנעה מהן הזכות לקבלת דמי לידה באופן מלא.
• יש לבחון כיצד ניתן בחישוב דמי הלידה להתחשב במצבים בהם נשים לא הוצאו לחל"ת אלא הורידו אותן למשרה חלקית.

שמירת הריון:

• יש לחדד ולפרסם מהם המקרים בהם אישה נדרשת לקבל אישור של רופא תעסוקתי עבור תביעה לשמירת הריון ומהם המקרים שניתן לפנות לגינקולוג.
• יש לפרסם באתר ולהסביר כי ככול שיש לאישה יותר מסמכים המוכיחים את מצבה קל יותר לדון בבקשת התביעה לעניין השמירה.

תשלום מזונות בזמן משבר:

• בעקבות המשבר, אנו רואים יותר ויותר הורים שלא יכולים לשלם את תשלום המזונות. מדובר על פלח אוכלוסייה חדש, המצריך רשת תמיכה זמני.
• אין מדובר בתמיכה לטווח הארוך, אלא תמיכה קצרת מועד, לזמנים קשים בהתמודדות עם משבר הגירושין במקביל למשבר הקורונה.
• נשים רבות בוחרות שלא להגיש תביעה למזונות בשל המגבלה בחישוב הכנסותיהן. יש לבחון האם ניתן להקל בדרישה, כך שיוכלו להמשיך ולפרנס את משפחתן ובמקביל להגיש תביעה למזונות.
• יש לפעול לטובת הגדלת סכומי הקצבה כך שתחושב בהתאם למספר הילדים במשפחה, אישה מקבלת את אותו סכום קצבה בין אם יש לה 2 ילדים או יותר, ובכך מתקשה לפרנס את התא המשפחתי שלה.
  

 הגדרת הורה עצמאי:

• לטובת הגדרת הורה עצמאי על ההורה להוכיח כי הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין. יש לפעול כך שגם הליך בבית דין לענייני המשפחה ייחשב בדומה לפתיחת תיק הגירושין בבית הדין הרבני.
• מומלץ לפרסם באתר כי במקרה ומתנהל הליך גירושין בבית הדין לענייני משפחה, תיבחן הזכאות לתמיכה בקצבאות כאשר מוכיחים כי מדובר על הליך לעניין הגירושין. ניתן להגיש את הבקשה בבית הדין הרבני ולהמשיך ולנהל את התיק בבית הדין לענייני משפחה במקביל.

 סיוע לנשים עם דיכאון לאחר לידה:

• טרום הקורונה, החל מהלך במסגרתו נבחן כיצד ניתן לאפשר לנשים הסובלות מדיכאון אחרי הלידה לקבל הכרה זמנית ולקבל קצבה קצרת מועד ללא צורך להגיש תביעה לנכות כללית.
• משבר הקורונה החמיר את מצב הנשים המתמודדות עם דיכאון לאחר לידה, שכן הן נשארו ללא תמיכת המשפחה בשל הצורך בבידוד וריחוק.
• מדובר באוכלוסייה גדולה של 15%-20% מהנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה, וחשוב שנחזור ונבחן כיצד נוכל לתמוך בהם בשעת המשבר.
• יש לפעול לטובת קידום חלופה לאשפוז פסיכיאטרי לנשים בדיכאון קשה לאחר לידה. האשפוז יאפשר לאישה התמודדות מיטבית וסיוע מותאם אישית בזמן המשבר הזמני שפקד אותה לאחר הלידה.
• מדינת ישראל משקיעה משאבים בטיפולי פוריות המאפשרים לזוגות רבים להביא ילדים לעולם. חשוב למנוע פגיעה באותם ילדים לאחר לידתם, פגיעה הנוצרת לאור קושי תפקודי של ההורים לזמן קצר החולף לאחר מספר חודשים - מדובר על רפורמה ויש להמשיך ולקדמה.

אתר ביטוח לאומי:

• תקלות בעת הגשת תביעה מקוונת- לעיתים המידע נתקע ולא נשמר. יש לפעול על מנת לתקן תקלות אלו ולנסות לשמור את המידע שכבר הוזן בטופס.
• באתר האישי לא קיימת התייחסות במקרה בו פרטי חשבון הבנק אינם תואמים, ההתייחסות היחידה הקיימת הינה שהתביעה עדיין בטיפול. חשוב לאפשר למבוטח לראות  את המידע ולהגיש בקשה לשינוי פרטים דרך האתר.
• יש לבחון כיצד ניתן לאפשר למבוטח ללא כתובת מייל להגיש תביעה באופן מקוון.

מצוקה כלכלית של נשים בחברה הערבית:

• נשים  ערביות רבות סובלות מפגיעה כלכלית קשה, שהובילה לאחוז גבוה של נשים שנמצאות מתחת לקו העוני. נשים  רבות עובדות בעבודה בה משולם להם לשכר במזומן (שחור), לכן זכאיות לקצבאות נמוכות מאוד.
• יש לפעול על מנת להבטיח את מעמדן הביטוחי ולחייב את המעסיק לשלם דמי ביטוח.
• מומלץ לפעול לטובת העלאת המודעות בקרב המגזר לחשיבות התשלום של דמי הביטוח באופן עצמאי.
• נשים דרוזיות מתפרנסות בעיקר מעסקים קטנים שפתחו באזור מגוריהן,  רוב העסקים נפגעו במשבר הקורונה - יש לבחון כיצד ניתן לסייע להן לקבל דמי אבטלה.

אוכלוסיות בסיכון:

• קיימים מספר אוכלוסיות בסיכון שכעת לא יכולות לחזור למעגל העבודה בשל סכנה ממשית לבריאותן. יש לשקול לייצר פילוח של אוכלוסייה זו ולבחון האם ניתן לתת להם מענק נוסף לאור הנסיבות.
• נכים בעלי מוגבלות מעל ל 100% שבוחרים להתגורר בקהילה אינם מקבלים את מלוא הזכויות שלהם מול משרד הרווחה וזאת בעקבות דיס אינפורמציה בין הגופים .
• חשוב לבחון כיצד ניתן לעבוד בשיתוף עם משרד הרווחה ולהעביר את כלל המידע אודות המבוטחים הזכאים לאותה קצבה.
• העלאת גובה הקצבאות- יש להמשיך ולפעול על מנת לעלות את גובה הקצבאות.
• בתקופה זו תחת התקנות לשעת חירום, קיימת הצלחה בנושא אך לתקופה מוגבלת בלבד. חשוב לפעול גם בימי שגרה ולהביא לייצוג של אותם אנשים וצרכיהם.

שקיפות המידע ושיתוף הציבור:

• המשבר הוביל לבלבול וחרדה בקרב הציבור כולו ובקרב הנשים החד הוריות בפרט. על מנת להוריד את הלחץ חשוב לדברר את המידע לציבור באופן סדור וממוקד, כאשר משולמים מענקים וקצבאות או שנוצרים חובות הנדרשים לתשלום.
• מפגשים משותפים עם הציבור ונציגיו חשובים ביותר  ובעלי ערך רב. חשוב להמשיך ולקיים מפגשים אלו גם בסיום תקופת הקורונה.
• יש לשקול ולתת לארגונים מייצגים אנשים קשר ייעודיים כך שיוכלו לסייע ולתת מענה בעת הצורך.
• פעילות קרנות הביטוח הלאומי שיצאו בקול קורא למיזמים ברוכה. כדאי לצאת בהקדם עם קול קורא נוסף לתוכניות סיוע ייחודיות לנשים.