לראשונה בישראל: דיור לחיילים בודדים במצבי סיכון שנפלטו מהשירות בצה"ל
שר העבודה, יואב בן צור חתם על העברת כ-5 מיליון ₪ מהביטוח הלאומי לפרויקט שיקודם במסגרת אגף הקרנות של המוסד
במסגרת הפרויקטים החברתיים אותם מקדמים בביטוח הלאומי דרך אגף הקרנות, הוחלט להשקיע מעל ל-10 מיליון ₪ בהקמת דיור מיידי לצעירים וצעירות במצבי סיכון ומצוקה חסרי עורף משפחתי, שמשתחררים או נפלטים מהשירות בצה"ל וזקוקים למענה דיור זמני (עד חצי שנה) וליווי לקראת חייהם הבוגרים.
כיידוע, במסגרת מדיניות הביטוח הלאומי בו יינתן מענה לא רק בקבלת קצבאות אלא במעטפת שמבטיחה שילובם של יחידים וקבוצות בחברה, בתעסוקה ובכלכלה - פועל אגף הקרנות במוסד ומפעיל 5 קרנות המפתחים שירותים חברתיים בקהילה, מתן מענה לצרכים חברתיים חיוניים כמו צרכים הנובעים ממוגבלות והדרה חברתית, אלימות במשפחה, היעדר מיומנות בתעסוקה וכן עזרה דרך פרויקטים ייעודיים לעשרות אלפי נכים, אזרחים ותיקים, ילדים ונוער במצוקה חברתית וכלכלית, צמצום פערים חברתיים.
אחד הפרויקטים אותם אישר שר העבודה וחתם על הסיוע התקציבי הוא פרויקט 'מכאן' לחיילות וחיילים בודדים משוחררים והפעלה של דיור אזרחי לצעירים וצעירות המשתחררים מצה"ל בעקבות משבר וזקוקים לסיוע מיידי במגורים ובמעטפת רגשית לקראת היציאה לחייהם האזרחיים.
מדובר בשלב הראשוני על הקמת 2 דירות שקליטתם במקום תהיה עד 3 חודשים מיום השחרור מהשירות הצבאי ויוכלו לשהות בדירה לפרק זמן של עד 6 חודשים. במהלך התקופה, תבנה עבורם תכנית אישית בדגש על הכנה לחיים בוגרים בקהילה – תעסוקה, דיור, השכלה, בריאות, מיצוי זכויות סוציאליות ועוד.
השותפים לפרויקט הם משרד הרווחה וכן עמותת 'יחדיו' שמפעילה ומפתחת תכניות למען הקהילה בתחום הרווחה. אם לאחר 4 שנות פעילות ומימון של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה ימצא כי הפרויקט סייע לחיילים הבודדים במצבי סיכון – הפרויקט יוטמע במשרד הרווחה כתוכנית קבע.
כאמור, מדובר בפרויקט ראשון מסוגו במדינת ישראל ולאחר שנמצא כי אין מענה הולם לאוכלוסייה זו. על פי נתוני הצבא, מידי שנה משתחררים כ-3000 חיילים וחיילות בודדים משירות צבאי – מתוכן 49% חסרי עורף משפחתי. רק בשנת 2022 השתחררו באופן מיידי על סעיף נפשי כ-430 חיילים המוגדרים על ידי צה"ל כחיילים בודדים. הצורך בדיור מעין זה מגיע מהשטח והפניות לבקשת מענה בתחום הדיור המיידי עם השחרור מצה"ל וכן ליווי מעטפת לקראת החיים האזרחיים במדינת ישראל.
מדובר על חיילים שמשתחררים לרוב באמצע השירות הצבאי ולאור זאת, אין להם את היכולת להיערך מבעוד מועד לשחרור. קבוצה זו אינה זכאית למענה הדיור הניתן על ידי משרד הביטחון וצה"ל, שכן המענה לא מאושר עבור חיילים בודדים שהשתחררו על סעיף נפשי וזקוקים לליווי בנוסף למענה המגורים. גם מעני הלנת החירום הקיימים כיום מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי אינם מתאימים לצרכיה של אוכלוסייה ייחודית זו.
מטרות התוכנית עליה חתם שר העבודה הם, בין היתר: הענקת מענה לצעירים באופן מיידי לקראת יציאתם לחיים האזרחיים, יצירת מרחב בטוח ופיתוח מעטפת של מענים שיאפשרו 'נחיתה רכה' בחיים האזרחיים ותכנון החיים הבוגרים בצורה שקולה ורגועה, הנגשת השירותים והמענים הקיימים בתעסוקה, השכלה דיור וקהילה.
כמו – כן, יושם דגש על חיזוק הקשר בין הצעירים לגורמי הטיפול והליווי בקהילה במטרה לאפשר רצף טיפולי ואת מימוש התכנית שתבנה, קידום תחושת המסוגלות ופיתוח מיומנות להתנהלות ועצמאות תעסוקתית, כלכלית ובבניית חייהם הבוגרים. יש לציין, בפרויקט הזה יבנה מודל לאיתור והפניית חיילים וחיילות הזקוקים למענה ייחודי זה במסגרת קשר רציף, עם צה"ל ועם האגף והקרן לחיילים משוחררים.
שר העבודה, יואב בן צור: "חתימה על הסיוע התקציבי לבניית הפרויקט החשוב הזה הוא אחד הדברים הקלים ועם זאת המהותיים במסגרת תפקידי. חיילים וחיילות בודדים שנאלצו בגלל מצב נפשי להשתחרר מצה"ל ומעולם לא ניתן להם מענה הולם במסגרת המדינה. ועכשיו, לראשונה נבנה עבורם מסגרת ביתית וטיפולית שתכלול מעטפת רחבה הכוללת לינה, ליווי והכוונה לדיור המשך, תעסוקה, השכלה ומיצוי זכויות סוציאליות וכך גם נסייע במצב מצוקה באופן פרטני אך יש לכך השפעה ערכית וחברתית לכלל הציבור ואמירה מפורשת שלנו כמדינה: "שאנחנו דואגים לכולם".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "כחלק בלתי נפרד ממדיניות הביטוח הלאומי, אנחנו מקדמים פרויקטים חברתיים בקהילה. החשיבות של הביטוח הלאומי במרקם החברתי הוא המיקום והקשר הישיר שיש לנו עם הציבור ועם העמותות במגזר השלישי. הקשר הזה מניב הרבה מאוד פרויקטים שאינם קיימים במרחב הציבורי ובמסגרת הקרנות של הביטוח הלאומי אנחנו זוכים לקדם אותם. פרויקט הדיור לחיילים בודדים במצבי סיכון שנפלטו מצה"ל הוא חשוב לחברה כולה ואנחנו מקווים להגיע להצלחה של למעלה מ-90% צעירים שיסיימו את שהותם בבית כשהם מוכנים לחייהם האזרחיים הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הכלכלי – תעסוקתי.