לנוכח המשבר הכלכלי חברתי ב-2020 והעיכוב של הלמ"ס בהעברת סקר ההוצאות 2019 (המשמש כבסיס לחישובי העוני בדרך כלל) - הביטוח הלאומי התארגן לעריכת דו"ח על בסיס נתונים מינהליים שבידו.
בשל השוני בין שני מקורות הנתונים, במקום להשוות את רמתם המוחלטת של המדדים החברתיים-כלכליים בשתי השיטות, חשוב להסתכל על המגמות. דהיינו, בשינויים לאורך השנים ובין קבוצות אוכלוסייה.
מממצאי הדו"ח עולה שרמת החיים של המשפחות בישראל, כפי שהיא נמדדת על פי חציון ההכנסה הכלכלית, ירדה ב-2020 בשיעור ניכר של 22.7%. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור העוני ובאי-שוויון. הפגיעה החברתית-כלכלית בעקבות משבר הקורנה הובילה להגדלת הסיוע הסוציאלי בשיעור דומה לסיוע שניתן בממוצע ב-OECD. משכך, צומצמה הפגיעה באוכלוסייה ובחישוב כולל, יחד עם הסיוע הסוציאלי, רמת החיים לפי הכנסה פנויה ירדה ב-2020 ב-4.4%. עדיין מדובר על ירידה חריגה בהשוואה לשנים קודמות, שבהן רמת החיים בדרך כלל עלתה בשיעור של 3%-4% בשנה. ירידה בסדר גודל דומה התרחשה לאחרונה ב-2001. הירידה ברמת החיים השתקפה, כאמור, גם בירידת קו העוני באותו שיעור המוגדר לפי רמת החיים במדינה.
עם זאת, ניתן לראות כי הסיוע הסוציאלי שניתן ב-2020 לצד הירידה בקו העוני הובילו לירידת תחולת העוני לפי הכנסה פנויה של משפחות, נפשות וילדים בשיעורים שבין 0.5-1 נקודות האחוז ב-2020 בהשוואה ל-2019. במקביל פחת גם עומק העוני בנקודת אחוז וחצי. עם זאת, עלו שיעורי העוני בקרב אוכלוסיית העצמאים.
כמו-כן, גם מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסה הפנויה נותר כמעט ללא שינוי מ-2019, לאחר עליה של כמחצית האחוז בין 2018 ל-2019.
שתי הקצבאות שב-2020 הגדילו משמעותית את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני היו קצבאות הילדים ודמי האבטלה - פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה כשלעצמם חילצו מעוני 23.6% מהמשפחות, בהשוואה ל-2% ב-2019. קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני (לעומת 2.6% ב-2019), בעיקר הודות למענקים האוניברסליים שהועברו מהממשלה למשפחות.
ניתן לראות בבירור, כי הסיוע הסוציאלי שניתן בעקבות המשבר של 2020 צמצם את הפגיעה ברמת החיים כתוצאה מהמשבר, אך כאמור, עדיין היא ירדה ב-4.4% לעומת עליות של 3%-4% בשנים קודמות. ירידה זו הייתה מהגורמים שמיתנו את העוני הנמדד. וכך ייתכן מצב שבו גם אנשים שהיו עניים בעבר, לא יוגדרו השנה כעניים, וזאת למרות שהכנסתם לא עלתה ואולי אף ירדה. לדוגמה, מי שחי מתחת אך קרוב לקו העוני ב-2019 ושהכנסתו ירדה בפחות מ-4.4%, מוצא עצמו מחוץ לקו העוני על אף שמצבו הורע, ותחושת החרפת העוני שלו גדלה.
לפיכך, לצד ההתמקדות המקובלת של מדידת עוני יחסי, הדו"ח חושב בהתאם לרוח הגישה מוחלטת, המשאיר את קו העוני ברמה שלפני המיתון, דהיינו קו העוני של 2019. לפי קו עוני של 2019 עלו תחולות העוני של נפשות ומשפחות בכחצי נקודת האחוז. עם זאת, בהינתן עוצמתו של המשבר הכלכלי, גם העלייה של ממדי העוני הנמדדת לפי חישוב זה מפתיעה בהיותה מתונה יחסית, והיא ממחישה שוב את החשיבות שהייתה השנה לצעדי המדיניות לצמצום הפגיעה החברתית-כלכלית.
שר העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי: "משבר הקורונה הוא מהחמורים ביותר שידעה המדינה. לא רק השכבות החלשות נפגעו בו, אלא שלפי הדו"ח הזה את המהלומה הקשה ביותר ספגו מעמד הביניים וציבור העצמאיים. צריך לומר באופן ברור כי בזכות פעולות שיזמנו ונקטנו, כגון דמי אבטלה ומענקים לאוכלוסיות רבות, הצלחנו בנסיבות בלתי אפשריות לבלום גידול פוטנציאלי עצום של שיעור העוני. מעתה, יש לנקוט בצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה ולכן אנו משקיעים רבות בהכשרות מקצועיות ובמענקי חזרה לעבודה, ובמקביל להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית- דרך הגדלת תשלומי העברה והשקעה מאסיבית יותר בשירותים החברתיים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "תקופה רגישה זו מחובתי להדגיש שהדו״ח וממצאיו נערכו ע״י עובדי המחקר של הביטוח הלאומי, במקצועיות ובשקיפות. דו״ח העוני נשען על מסד נתונים, המשקף באופן ענייני את המגמות וההשפעות של משבר הקורונה בשנה האחרונה, בהשוואה לשנים עברו. ממצאי הדו״ח מוכיחים את צדקת טענות הביטוח הלאומי בדבר חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בנינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD. . השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה, מעידות על כך ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד, באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שיגרה ובעת משבר. אני תקווה שבעקבות ממצאי הדו״ח יערכו דיונים ותתקבלנה החלטות שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה״.