הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016 התפרסם היום. הדוח מציג סקירה וניתוח של המצב הכלכלי חברתי של ישראל בהשוואה בינלאומית, ואת ההתפתחויות העיקריות שהיו בתחומי הקצבאות והגבייה.
לקריאת הדו"ח המלא לחץ כאן
תשלומי הקצבאות בכסף ובשירותים של המוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב-2016 ב-77 מיליארד ש"ח, לעומת 74.2 מיליארד ב-2015. סכומים אלה כוללים גם כ-1.7 מיליארד ש"ח, תשלומים שהמוסד משלם, בעיקר למשרדי ממשלה על הוצאות לפיתוח שירותים בקהילה, והוצאות מינהל ותפעול של מערכת הביטוח הלאומי על כל תחומיה.
בשנת 2016 חל גידול של 7.6% בשיעור הגבייה מהציבור, וכך סך תקבולי המוסד למימון ענפי הביטוח הלאומי עלו ב10.1% במונחים ריאליים, והסתכמו ב-86.7 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים. העלייה בשיעור הגבייה נובעת מהעלייה בשכר ובשיעור המועסקים במשק.
הפרק הראשון של הדוח מציג בנוסף לסיכום המגמות בגמלאות ובגבייה, ניתוח של רעיון 'הכנסה בסיסית לכל' שהחל לצבור תאוצה בעולם לאחרונה, בין היתר בעקבות החשש מפני אובדן הביטחון התעסוקתי עקב האוטומציה והרובוטיקה ההולכת ומתגברת. בפרק מובאת סקירת ספרות בנושא זה, נדונות שתי חלופות עיקריות: מס הכנסה שלילי לעומת הכנסה בסיסית לכולהממומנת משיעור מס אחיד, התייחסות ליתרונותיהן וחסרונותיהן של שתי שיטות אלו לעומת הביטוח הסוציאלי הקיים, והאפשרות ליישומן בישראל והמשמעות למערכת הביטחון הסוציאלי הקיימת.
הפרק השני מציג את תשלומי הרווחה של ישראל כאחוז מהתוצר לאורך זמן. ב-2016 הוצאות הרווחה הציבוריות היוו 15.9 נקודות האחוז של התמ"ג, בדומה ל-2015. שיעור זה, שהגיע לשיאו בשנים 2001-2003 (והיה כ-20% מהתוצר), ירד בעקביות עד שנת 2006 ומאז 2009 הוא עומד על כ-16% מהתמ"ג. במדינות המפותחות שיעור ההוצאה לרווחה מהתמ"ג גבוה יותר בחמד נקודות האחוז בממוצע מאשר בישראל, והוא עומד על 21% בשנת 2016.
הפרק גם סוקר את נתוני העוני ל-20515 שפורסמו בדו"ח העוני לפני כשנה, לפי הגישה הרשמית וכן לפי גישות נוספות, וכן ממשיך ומרחיב בנושא ההשוואה הבינלאומית המתמקדת השנה בהשוואה בין מדינות לגבי רמות העוני של משפחות עם וללא ילדים. בין היתר מראה ההשוואה שישראל דומה בהרכב המשפחות שלה וברמת העוני של משפחות עם ילדים למדינות דרום אמריקה.
הפרק השלישי מפרט את ההתפתחויות העיקריות שחלו בגמלאות הביטוח הלאומי, מבחינת שינויי חקיקה, רמת התשלומים ועוד. בפרק התייחסות מיוחדת לתכנית 'חיסכון לכל ילד' המציגה את הבחירה של האוכלוסייה בחלופות השונות שהתוכנית מציעה, מהנתונים שבידינו עולה כי האוכלוסיות החלשות יותר מבחינה כלכלית בחרו פחות להוסיף את חלקם לתוכנית החיסכון הממשלתית (50 ש"ח לכל ילד מידי חודש), מאשר האוכלוסיות החזקות. התייחסות נוספת מפרטת את האפקטיביות של תכנית הביטוח הלאומי להגדיל את מיצוי הזכויות לקצבאות הנכות באמצעות פניה ישירה למבוטחים פוטנציאליים בבתי חולים.
הפרק הרביעי דן בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, וכולל התייחסות לקופות השונות, הצגה של התפתחות היקף המבוטחים בכל קופה וניתוח לגבי השינוי בהרכבם.
הדוח גם שופך אור על תרומת הביטוח הלאומי בתחום פיתוח השירותים לקהילה באמצעות חמשת קרנות הביטוח הלאומי שנועדו לממן שירותים חדשניים, לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, בנוסף מצוינת פעילות חדר המחקר של הביטוח הלאומי המשמש חוקרות וחוקרים חיצוניים לקידום המחקר האמפירי בישראל.