מיליון איש - רבע מכלל אוכלוסיית ישראל בגיל העבודה הם בעלי מוגבלות, מהם רק 50% מועסקים, לעומת 72% מאוכלוסיית ישראל בגיל העבודה שאינם בעלי מוגבלות. חמישית (כ-200,000 אלף איש) מכלל בעלי המוגבלות, מקבלים מהביטוח הלאומי קצבת נכות כללית.
בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת צורכי הנכים בראשות השופט לרון ז"ל, התקבל תיקון בחוק הביטוח הלאומי, אשר שינה את מבנה קצבת הנכות הכללית ואת תנאי הזכאות לקבלתה. השינוי אמור לשמש תמריץ לאנשים עם מוגבלות שמסוגלים לעבוד, להשתלב בשוק העבודה או להגדיל את היקף השתתפותם בו.
מכון ברוקדייל, בשיתוף עם מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי וביוזמתו, מבצעים מחקר מעקב אחר השלכות התיקון בחוק על מצב התעסוקה של בעלי מוגבלות בגיל העבודה (67-18) בישראל. המחקר נעשה בשני סבבים – לפני החלת התיקון ולאחריו.
בימים אלה יצא לאור דוח המציג את הממצאים מהסבב הראשון של המחקר, שהתבצע בסוף 2009 – תחילת 2010, לפני יישום התיקון בחוק. בדוח מוצג שיעורם של כלל בעלי המוגבלות, וכן מוצגים בפעם הראשונה, שיעוריהם של סוגי המוגבלות השונים (פיזית, נפשית, חושית וקוגניטיבית) באוכלוסייה בגיל העבודה. כמו כן, נבחנים מאפיינים של בעלי המוגבלות, בעיקר בתחום התעסוקה - מצב תעסוקה, משאבים לתעסוקה, מאפייני העבודות של מי שמועסקים, מוטיבציה לעבוד בקרב מי שאינם מועסקים, והעזרה הדרושה להם לצורך שילוב בשוק העבודה.
ממצאי המחקר הראשוניים מראים כי:
® 24.7% מתוך כלל אוכלוסיית ישראל בגיל העבודה, הם בעלי מוגבלות, כלומר כמיליון איש. שיעור זה כולל בעלי מוגבלות בדרגה קלה, בינונית וחמורה. מתוך בעלי המוגבלות, כחמישית (כ-200,000 אלף איש) מקבלים קצבת נכות כללית.
® רק 50% מכלל בעלי המוגבלות מועסקים, לעומת 72% מאוכלוסיית ישראל בגיל העבודה שאינם בעלי מוגבלות.
® מתוך כחצי מיליון בעלי המוגבלות שאינם מועסקים כ-150,000 מקבלים קצבת נכות כללית וכ-350,000 אינם מקבלים קצבה זו. המחקר מראה כי לאחרונים יש חסמים רציניים לתעסוקה, בדומה לאלה של מקבלי הקצבה. אך מאחר שדרגת מוגבלותם חמורה פחות מזו של מקבלי הקצבה, השקעה בשיפור משאבי התעסוקה שלהם, בעיקר של הצעירים שבהם, עשויה לתרום לשילובם בשוק העבודה ולמניעת הצטרפותם למעגל מקבלי הקצבה בעתיד.
® מתוך בעלי המוגבלות שאינם מועסקים, ליותר מ-200,000, בהם כ-50,000 מקבלי קצבת נכות כללית, יש מוטיבציה לעבוד. קבוצה זו מהווה אוכלוסיית יעד לשילוב בשוק העבודה, ובעלת סיכויים טובים להשתלבות במידה שיינתנו לה תמיכה וסיוע, הכוונה מקצועית, עזרה במציאת עבודה, התאמות במקום העבודה ואמצעי תחבורה למקום העבודה.
כדי להשלים את המעקב וללמוד על השפעת התיקון בחוק הביטוח הלאומי על אפשרויות השילוב בתעסוקה של בעלי מוגבלות, מכון ברוקדייל ומינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי החלו לבצע בימים אלה את הסבב השני של המחקר, לאחר שחלפה תקופה של כשלוש שנים מאז יישום התיקון בחוק נכות כללית.
לדוח המחקר המלא: "בעלי מוגבלות בגיל העבודה בישראל: שכיחות באוכלוסייה, מאפיינים ומצב תעסוקה" (מס' 110 )