פרסום חדש משווה את מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל למדינות ה-OECD


תאריך פרסום: 16.12.2010
מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי מפרסם נתונים השוואתיים על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל לעומת המדינות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי – OECD (Organisation for Economic Cooperation and Development). הפרסום נערך על ידי ז'ק בנדלק וחוקרים אחרים ממינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי.

הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD באמצע שנת 2010 מאפשרת להציג נתונים של כלכלת ישראל, שרובם הותאמו להגדרות של ה-OECD. ארגון ה- OECDמהווה מסגרת מתאימה להשוואת המדיניות החברתית של ישראל עם המדינות המפותחות. ההשוואה מלמדת על הפערים בהיקף הכיסוי הביטוחי בין המדינות השונות ומאפשרת לבסס הצעות לשיפור המערכת הביטחון הסוציאלי בישראל.

פרסום זה מאפיין את מערכות הביטחון הסוציאלי הן בנוגע לתשלום דמי הביטוח והן בנוגע למספר ענפי הביטוח מרכזיים, כגון אבטלה, אמהות, ילדים, נכות, נפגעי עבודה וזקנה. בכל נושא, מוצגת השוואה של המצב החוקי המעודכן לשנת 2009, וכן מידע סטטיסטי על פעולותיהן העיקריות של מערכות הביטחון הסוציאלי במדינות ה-OECD.

 להלן הממצאים העיקריים שעולים מהשוואת מערכות הביטחון הסוציאלי בישראל לעומת מדינות ה-OECD.

 

תשלומי הגמלאות – בתחומי ההוצאות לרווחה, ההשוואה של ישראל למדינות ה- OECDמצביעה על מקומה הנמוך למדי של ישראל. להלן כמה דוגמאות לרמת הנדיבות הנמוכה של הביטחון הסוציאלי:

א.       קצבת הילד הראשון נמוכה במיוחד;

ב.       תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה ארוכה למדי כאשר התקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה נמוכה יחסית;

ג.       רמה נמוכה של קצבת הזקנה בהשוואה לפנסיה הציבורית של רוב מדינות ה-OECD.

 

מימון הביטחון הסוציאלי – למימון מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל כמה מאפיינים עיקריים:

א.       חלקו של העובד בתשלום דמי הביטוח גבוה מזה שחל על המעסיק, מגמה הפוכה מזו הקיימת במדינות ה-OECD;

ב.       דמי הביטוח שהמעסיקים משלמים בעבור עובדיהם נמוכים מאלה שבמדינות ה-OECD;

ג.       גביית דמי הביטוח כאחוז מהתמ"ג בישראל נמוכה מרוב מדינות ה-OECD.

 

מגמות אחרונות – ניתן להצביע על כמה אמצעים שננקטו בשנים האחרונות לשיפור ולהרחבת הביטחון הסוציאלי של תושבי מדינה:

א.       תשלום דמי לידה לאב הזכאי לחופשת לידה (משנת 1998);

ב.       תשלום קצבת זקנה מוגדלת לנכה שהגיע לגיל זקנה (משנת 2002);

ג.       חוק פנסיה חובה הקובע שהמעסיק חייב להפריש סכום מסוים לפנסיה בעבור עובדיו (משנת 2008);

ד.       תשלום תוספת מיוחדת למקבל קצבת זקנה שמלאו לו 80 שנה (מאפריל 2008);

ה.       שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה באמצעות שיפור התנאים של מקבלי קצבת נכות שיוצאים לעבוד (מאוגוסט 2009).

 

המוסד לביטוח לאומי מעריך שהמידע הכלול בפרסום זה יוכל לסייע גם בקבלת החלטות מדיניות תוך התחשבות רבה יותר במגמות בעולם, דבר שמקבל משנה חשיבות בעידן הגלובלי.

ניתן לעיין במחקר במלואו במדור מדיניות חברתית/פרסומים/סקרים תקופתיים.