תחולת העוני (על בסיס נתוני 2009) יורדת מרמה של-20.5% ב-0.8 נקודות האחוז לרמה של 19.7%.
זוהי ירידה של 4% בתחולת העוני בישראל.
מספר המשפחות העובדות שיצאו ממעגל העוני לפי תרחיש זה הינו בסביבות 16,000, ומספר הנפשות הנחלצות מעוני מגיע ל-75,000 נפשות, ומספר הילדים הנחלצים הוא כ- 33,000.
בקרב עניים עובדים ההשפעה אף גדולה יותר: תחולת העוני יורדת מ-13.4% ב-2009 ל-12.3% שמהווים ירידה של כ-8%.
יודגש, שתוצאות אלו מושגות בהנחה שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לשינוי משמעותי בתעסוקה, תוצאה שיש לה תימוכין הולכים וגדלים במדינות שונות, כגון בריטניה וארה"ב. ואולם יש בקרב כלכלני
שוק העבודה בעולם ממצאים סותרים לגבי השפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה: חלקם מבחינים בהשפעות שליליות על התעסוקה וחלקם האחר מוצאים השפעה הפוכה לפיה התעסוקה של עובדים מעוטי יכולת גדלה, ורווחיות העסקים משתפרת, זאת בפרט בענפי השירותים שהם כידוע עתירי עובדים בשכר נמוך.
המנהלת הכללית של הביטוח הלאומי, גב' אסתר דומיניסיני אומרת שצעד זה יביא לשיפור ברווחתם של העובדים, תוך שמירה על רמת תעסוקה נאותה. המנהלת הכללית רואה בהעלאת שכר המינימום אחד הכלים המרכזיים בתוכנית כוללת למאבק בעוני, באמצעות שיפור תנאי ההעסקה בשוק העבודה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק (בוז'י) הרצוג מדגיש את חשיבות ההעלאה של שכר המינימום כאמצעי לצמצום הפערים הכלכליים במשק, ולצמצום הפערים בשיעורי העוני בין ישראל למדינות
ה- OECD. עוד מוסיף שר הרווחה שהוא יביא לממשלה הצעה להציב כיעד ארוך טווח את הפחתת שיעור העוני בישראל לרמה הממוצעת במדינות ה – OECD.