עלייה בהיקף התשלומים לנפגעי עבודה

​

עלייה בהיקף התשלומים לנפגעי עבודה

בשנת 2014 שולמו כ-4.4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, זו עלייה ריאלית של 6% לעומת סך התשלומים בשנת 2013 ועלייה של למעלה מ-23% משנת 2010.

 מידי שנה נפגעים כ-50 אלף עובדים בתאונות עבודה, וכן נהרגים בכל שנה למעלה מ- 60 אנשים בתאונות עבודה. תאונות אלה גורמות לפגיעה בפריון העבודה, אשר לפי אומדן זהיר מסתכם בענפי התעשייה והבינוי, ביותר מחצי מיליארד ₪ בשנה.

הביטוח הלאומי ומינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, פרסמו את הדו"ח השנתי לתאונות עבודה ואומדני הפגיעה במשק, במסגרתו הופקו נתונים המספקים תמונת מצב בנוגע לנזקים הכלכליים למשק כתוצאה מתאונות עבודה בשנים 2014-2010.

על פי נתונים אלו, מידי שנה נפגעים כ-50 אלף עובדים בתאונות עבודה (ללא תאונות הדרכים שאירעו תוך כדי העבודה או בדרך לעבודה או ממנה) וכן נהרגים בכל שנה למעלה מ- 60 אנשים בתאונות עבודה. תאונות אלה גורמות לפגיעה בפריון העבודה, אשר לפי אומדן זהיר מסתכם בענפי התעשייה והבינוי, ביותר מחצי מיליארד ₪ בשנה.

דו"ח 2014 המציג 'מגמות בתאונות העבודה לשנים 2014- 2010' חושף ניתוחי מידע שלא נעשו בעבר בכל הנוגע לתאונות עבודה בישראל ולמאפייניהם. הדו"ח, פרי עבודתם המשותפת של מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי ומינהל הבטיחות במשרד הכלכלה חושף, בין היתר,  את שיעורי הסיכון לבטיחות העובדים בענף הבנייה, לעומת שאר ענפי המשק, את שיעור ההרוגים הגבוה יחסית של עובדים זרים,  והיקף הפגיעה הכלכלית כתוצאה מתאונות העבודה. בשנת 2014 אירעו 61 תאונות עבודה קטלניות, ובהן נהרגו 62 עובדים – מספר זהה למספר העובדים שנהרגו בשנת 2013; מחציתם - 31 בענף הבינוי. 'נפילה מגובה' גורמת ל - 43%  מתאונות העבודה הקטלניות בישראל.

הנתונים מצביעים על כך שבמהלך השנים 2013-2010, למרות העלייה במספר המוחלט של המקבלים דמי הפגיעה מ- 68,166 בשנת 2010 ל- 71,391 בשנת 2013, חלה דווקא ירידה של כ-7% בשיעור הנפגעים יחסית למספר המועסקים. כלומר, למרות שיותר אנשים נפגעו בעבודה, מצב הבטיחות בעבודה בישראל השתפר יחסית לתקופה אשתקד. בדוח מוצגים בין השאר ניתוחים הנוגעים לקבוצות עובדים בעלות מאפייני העסקה שונים, ובהם עובדים זרים, וכן גם השוואה בין דפוסי ההיפגעות של אוכלוסיית העצמאים לבין דפוסי היפגעות של השכירים. ניתוח מעמיק של הנתונים מראה כי שיעורי ההיפגעות של העובדים הישראלים גבוה יותר מזה של העובדים הזרים (פי 3.5) וזאת בניגוד למה שניתן היה לצפות לפי סוגי העיסוק של עובדים אלה. פער זה מעלה חשש של תת-דיווח וקושי מצד העובדים הזרים המועסקים בענפי המשק השונים, למצות את  מלוא זכויותיהם.

בחינה של מקבלי דמי פגיעה בשנים 2013-2010 מעלה כי מרבית תאונות העבודה התרחשו אצל מעסיקים המסווגים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ענף 'תעשייה' , ענף 'מסחר' ואחריו ענף 'בינוי'. אולם, בחינה מעמיקה של שיעורי ההיפגעות בענפים אלה, מביאה למסקנה כי השיעור הגבוה ביותר של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם הוא בענף ה'בנוי'. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שלאורך השנים ענף ה'בינוי' הינו המסוכן ביותר (גם לעובדים הישראלים), הן מבחינת סיכוי העובדים להיהרג בתאונות עבודה והן מבחינת הסיכוי להיפצע במהלך העבודה בתחום הבינוי.

"הנתונים העוסקים בנזקים הכלכליים הישירים כתוצאה מתאונות עבודה מדאיגים מאד, ובמיוחד לאור העובדה כי נזקים אלו אינם כוללים את הנזקים הכלכליים העקיפים הנגרמים למקומות העבודה שבהם עובדים נפגעים, כמו גם הוצאות עקיפות נוספות שאינן נלקחות בחישוב עלויות שוטפות. תאונות העבודה גורמות לאובדן של למעלה משני מיליון ימי עבודה ואובדן הפריון למשק הנאמד במיליארדים רבים נוספים. ההפסדים למשק כתוצאה מאובדן פריון עבודה ישיר בענפי התעשייה והבינוי לבדם – לפי הדו"ח נאמדים בכ-270 מיליון ₪ לתעשייה ו-150 מיליון ₪ בענף הבינוי, מדי שנה.

זאת ועוד, מעבר להיבטים הכלכליים, הרי שמדובר כאן בפגיעות מיותרות וכואבות המסתכמות באובדן חיי אדם ובפגיעה באיכות החיים של הנפגעים ומשפחותיהם. פגיעות אלו נגרמות לא אחת בשל זלזול או רשלנות מצד המעסיקים ולעתים אף העובדים עצמם. מניתוח הנתונים עולה כי רמת הסיכון בקרב עובדים באתרי הבנייה בישראל היא גבוהה ביותר" אומרים מחברי הדו"ח.

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, פועל באופן שוטף לקידום רמת הבטיחות בכל תחומי התעסוקה בהם סיכונים לפגיעה בעובדים, תוך התמקדות בתחומים בהם רמת הסיכון גבוהה. מעבר לפעילותו השוטפת, הכוללת קביעת דרישות ופיקוח על ביצוען במקומות העבודה, יוזם המינהל ומקדם ביצוע  פעילויות המיועדות לתת מענה לקשיים וחוסרים  בתחומים שונים. כך לדוגמה,  בשנים האחרונות, זיהה מינהל הבטיחות והבריאות חוסר רב בידע ובמיומנות בנושא עבודה בטוחה בגובה בקרב מנהלי עבודה בבנייה, שמתפקידם לדאוג לשלומם של העובדים באתרי הבנייה ולוודא כי פעולות הבנייה נערכות בהתאם לדרישות הבטיחות. היעדר ידע בדרישות ובפרקטיקה מצד אלו שמתפקידם לפקח על ביצוען אינן מאפשרות קיומן של עבודות אלו על הצד הטוב. לאור זאת, השיק משרד הכלכלה ב- 2014 פרויקט ייחודי להכשרת 7,000 מנהלי עבודה מרחבי הארץ בנושא עבודה בגובה. הפרויקט, שתוקצב ע"י משרד הכלכלה, הכשיר עד כה 1,000 מנהלי עבודה, ובמסגרתו יוכשרו עוד אלפי מנהלי עבודה נוספים.

קרן מנוף של המוסד לביטוח לאומי סייעה בשנים האחרונות במימון פרויקטים להגברת הבטיחות בעבודה. בחמש השנים האחרונות הסתכמה ההשקעה בכ – 40 מיליון ש"ח כשלמעלה מהמחצית הושקעה בענף התעשייה וכ- 12% נוספים הושקעו בבנייה. בשנה האחרונה כמעט 30% מההשקעה הייתה בתחום הבניה וכ- 40% בתחום התעשייה. הפרויקטים בתחום הבנייה כללו הכשרת נאמני בטיחות, ניידות הדרכה לעובדים באתרים קטנים וכן הדרכה בחברה הלא יהודית.

הנוסח המלא של המחקר נמצא באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי:

http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Pages/seker_2700830-8885.aspx