תאופיק (ברוך), בן אמלי ועזרא צאלח, נולד בשנת תרנ"ט (1899) בדמשק בירת סוריה. גדל בסוריה.
משבגר נשא לאישה את בדיעה (יפה). נולדו להם חמישה ילדים: עזרא, אמלי, פרדוסה (פרידה), דוד ומרדכי. הוא עסק בסחר בבדים בדמשק, ועשה חיל בעסקיו.
במשך שנים היה תאופיק מעורב בפעילות ציונית חשאית בסוריה, הוא הופעל על ידי הסוכנות היהודית ואף הגיע מספר פעמים לארץ ישראל. בעיקר עסק בהעלאת יהודי המדינה לארץ ישראל, ובהם גם בנו דוד שעלה כבר בשנת 1944.
לאחר קום מדינת ישראל בשנת 1948 החמיר מצב היהודים בדמשק. השלטונות הסורים עצרו את תאופיק, שנכלא בשל פעילותו למען העלייה לישראל.
אחרי שחרורו מהכלא בשנת 1949 הוא החליט לעזוב בחשאי את דמשק, ויחד עם רעייתו בדיעה וילדיהם עזרא, אמלי ומרדכי ברח ללבנון. הבת פרדוסה, שהייתה נשואה עם ילדים, נשארה לגור בדמשק. המשפחה התגוררה בביירות בירת לבנון, ותאופיק המשיך בפעילות חשאית להעלאת יהודים לישראל באמצעות הסוכנות היהודית והמוסד לעלייה ב'. במסגרת פעילות זו הגיע לארץ כמה פעמים בשנת 1950, על מנת למסור מידע על מצב היהודים בסוריה ובלבנון ובמטרה לקדם תוכנית להברחתם לישראל.
באותה תקופה הצליח להעלות לישראל את בן הזקונים מרדכי שהתאחד כאן עם אחיו דוד, כמה חודשים מאוחר יותר עלה גם הבן עזרא לארץ. חלומו היה לעלות לארץ עם אשתו ובתו ולהתאחד כאן עם בני המשפחה. ביום 23.10.1950 הפליגו בחשאי מביירות שבלבנון מספר סירות ועליהן למעלה מעשרים איש, יהודים שביקשו להגיע לישראל והמבריחים הערבים שארגנו אותם. באחת הסירות היו בני משפחת צאלח: תאופיק, בדיעה ובתם אמלי.
לימים התברר שהנוסעים, בהם משפחת צאלח, נרצחו על היבשה סמוך לעיר צור על ידי המבריחים שגם שדדו את רכושם. אחרי הרצח המבריחים הפליגו והשליכו חלק מהגופות לים. תאופיק (ברוך) צאלח נרצח בחשוון תשי"א (אוקטובר 1950), והוא בן 51. איתו נרצחו רעייתו ובתו. הותיר שלושה בנים, בת ונכדים. שלושת בני משפחת צאלח לא נמצאו, ולא הובאו לקבר בישראל.
מדינת ישראל הכירה בתאופיק (ברוך), בדיעה (יפה) ואמלי (לאה) צאלח כהרוגי מלכות. |