שמואל הרומתי-רבינוביץ ז"ל

שמואל, בן גרשל, נולד בשנת תרמ"ט (1889) באובידיאופול, מחוז אודסה באוקראינה (אז חלק מהאימפריה הרוסית). אביו היה מורה בעיירה, בה גרו יהודים רבים. שמואל בגר בעיירת הולדתו.
בשנת 1908, אחרי גל של פוגרומים, החליט שמואל לעקור מאוקראינה והתיישב באנטוורפן שבבלגיה עם רעייתו יהודית, לבית רוזנטל. הוא סיים לימודים גבוהים במדעי הרוח, ובאותה תקופה החל להיות פעיל בברית הציונית העולמית. כעבור זמן מה עבר עם רעייתו ובנו הבכור, מוזס, לגרמניה, שם המשיך לעסוק בפעילות ציונית.
בשנת 1918 עלה שמואל לארץ ישראל, למושב נחלת יהודה הסמוך לראשון לציון (כיום - חלק מהעיר). כאן נולדו ילדיו לאה וסיימון. שמואל עבד כמורה בבית הספר היהודי בראשון לציון.
אחרי שיהודית, רעייתו של שמואל, גורשה מהארץ על ידי הבריטים ועברה עם שלושת הילדים לרוסיה, בשנת 1928 גם שמואל עזב את הארץ. המשפחה התיישבה בעיר אודסה אשר לחוף הים השחור, באוקראינה שאז הייתה חלק מברית המועצות.
באודסה שמואל היה פעיל בהעברת רעיונות ההשכלה ורעיונות הציונות ליהודים, בין היתר במסגרת ארגון הנוער היהודי העובד "אברבמול" (EVRABMOL), ומשהפצת ההשכלה נאסרה המשיך בכך במחתרת. גם בכורו מוזס הצטרף אליו בפעילות זו.
בשנת 1937 נעצר שמואל על ידי השלטונות באשמת השתתפות פעילה בארגון ציוני. הוא נחקר ועונה, אך לא נשבר ולא מסר כל מידע לחוקריו, לא על הפעילות ולא אודות עמיתיו. שמואל הועמד לדין, מספרת נכדתו אירנה, ובמשפט שמרבית פרטיו נותרו חסויים גם אחרי עשרות שנים נדון למוות (סעיף 54-10, חלק שני של חוקת רפובליקת אוקראינה, תיק 8321). שמואל הוצא להורג בירייה במחוז קירובוגרד באוקראינה ביום כ"ג בטבת תרצ"ח (27.12.1937).
שמואל היה בן 48 במותו. הותיר אישה ושלושה ילדים. בנו הצעיר סיימון נפל במלחמת העולם השנייה, בלחימה נגד הגרמנים בסטלינגרד, בשנת 1944.
משפחתו של שמואל עלתה לישראל. בארץ הוא הוכר כהרוג מלכות.