יהודה אפרים צדיק ז"ל

יהודה אפרים נולד בעיראק בשנת תרע"ו (1916), בן למשפחה מסורתית בה האב היה סוחר והאם עקרת בית. הוא גדל בעיראק עם שני אחיו ושלוש אחיותיו.
יהודה למד מגיל צעיר תורה בבית המדרש היהודי. בהמשך למד בבית ספר יסודי ובתיכון, היה תלמיד חרוץ וחבר אהוב וסיים בהצטיינות את לימודיו.
יהודה המשיך ללימודים גבוהים, ובראשית שנות הארבעים של המאה העשרים סיים בבגדד את לימודי התואר השני במתמטיקה. עם סיום לימודיו החל ללמד מתמטיקה בבית ספר ממלכתי, וכעבור זמן מה החל לעבוד כמורה ומחנך בבית הספר היהודי היוקרתי "פרנג עיני".
בעת שיהודה היה סטודנט באוניברסיטה הוא רכש חברים רבים, ביניהם היו רבים שגילו עניין והתלהבות מהקומוניזם שהתפתח בברית המועצות והוא נסחף אחריהם. כעבור זמן קצר יהודה היה לפעיל רעיוני, חבר הלשכה הפוליטית וחבר הוועד הקומוניסטי המרכזי. בתחילת שנת 1947 הוא נתמנה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בעיראק, שהייתה מפלגה מחתרתית שנרדפה על ידי השלטונות.
יהודה וחבריו תמכו מאוד בהחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הם שמחו מאוד עם הקמת המדינה וביום 14.5.1948, יום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שלח יהודה את חברי המפלגה לצאת לשכונות היהודיות ולהגן על האנשים ועל רכושם, שכן היה חשש מפוגרום שיבצעו הערבים.
מעט אחר כך החל יהודה לתכנן את יציאתו מעיראק ועלייתו לישראל, שכן היה מבוקש על ידי הבולשת. אולם בתשרי תש"ט (אוקטובר 1948), זמן קצר לפני יום הכיפורים, נעצר יהודה והושם בכלא.
ביום ט"ז בשבט תש"ט (15.2.1949), אחרי ארבעה חודשים של עינויים וחקירות בכלא, יהודה הוצא להורג בכלא בתלייה. בן 33 במותו.
כתב אחיו של יהודה: "יהודה היה חכם, אציל נפש, ואהוב על כל בני המשפחה ועל כל חבריו, מהמפלגה ומחוצה לה".
בישראל יהודה הוכר כהרוג מלכות.