סלמן מועלם ז"ל

סלמן נולד בעיראק בשנת תרל"ט (1879). הוא גדל בעיראק.
משבגר נשא סלמן לאישה את פרחה. בני הזוג הביאו לעולם את דוד, רחל (צ'חולה), אברהם, מוזלי, עזרא ונעימה.
סלמן היה תלמיד חכם מוכר בקהילתו, קהילת חנאקין בעיראק. עם השנים הוא היה למנהיג הרוחני של הקהילה היהודית, שימש כרב פוסק, שוחט, מוהל, מסדר קידושין וכל יתר צרכי הקהילה. כמו כן לימד בבית הספר היהודי.
שמו של סלמן היה מוכר ומוערך לא רק בקרב קהילתו אלא גם בקרב ערביי עיראק, ולימים הוא היה חבר במג'לס - הפרלמנט של המדינה. גם ילדיו שבגרו הגיעו לעמדות מפתח במימשל העיראקי.
לאורך כל חייו עסק סלמן במקביל לפעילותו הגלויה גם בפעילות ציונית. בין היתר הוא סייע בהברחת ילדי טהרן לארץ ישראל, אכסן בביתו יהודים נרדפים ועזר בהוצאתם מעיראק והיה פעיל במחתרת שארגנה עליית יהודים לישראל.
בשנת 1949 נעצר סלמן על ידי השלטונות, שעקבו אחר פעילותו. הוא נכלא בבגדד, ובמהלך החקירות והעינויים שעבר לקה בשבץ מוחי. סלמן אושפז בבית החולים "מאיר אליאס" אך כעבור ימים אחדים, ביום ח' באלול תש"ט (2.9.1949), הוא נפטר. בן 70 במותו.
"סלמן הותיר אחריו דור ישרים מבורך", כתבה נכדתו, "צאצאיו חיים בארץ ושומרים על מורשתו".
סלמן הוכר בישראל כהרוג מלכות.