דוד בירין ז"ל

דוד, בן חנוך יעקב בירין, נולד בעיירה גלזמנקה בלטביה בשנת תר"נ (1890). כבר בנעוריו הוא נחשף לרעיונות ציוניים והתלהב מהם.
לאחר מות הוריו בטרם עת היה דוד למפרנס היחיד לשבעת אחיו הצעירים ממנו.
משבגר, בחיפושיו אחר פרנסה הגיע דוד לעיר פרנו באסטוניה וקבע שם את מקום מגוריו. עם הגיעו לעיר נקלט בקהילה היהודית המקומית והצטרף לאגודת "אחדות", אשר איחדה את מרבית היהודים תושבי העיר והתמקדה בהפצת תרבות יהודית, בחינוך ילדים ובקירוב חבריה לרעיונות ציוניים.
דוד היה איש צנוע ונעים הליכות, היה מקובל בקהילה ואנשיה שיתפו איתו פעולה. בשנת 1927 הוא נבחר כחבר בוועדת קרן קיימת לישראל שפעלה באסטוניה. דוד ריכז את פעילות הקרן בעירו, השתתף בכנסים ארציים, גייס תרומות, אירח שליחים מארץ ישראל ועודד את צעירי העיר שיצאו לפלשתינה - וביניהם גם אחותו הצעירה לאה, לה רכש סרטיפיקט. אחדים מבין אותם צעירים התיישבו בקיבוץ אנגלו-בלטי (לימים - כפר בלום), כשהם נושאים בלבם את זכרו של דוד לטובה.
דוד נשא לאישה את מלכה לבית שטיין, בת ריגה, בדצמבר 1927. לבני הזוג נולדו שני בנים: יהודה לייב אליעזר וגבריאל.
עם סיפוח אסטוניה לברית המועצות ב-1940 נאסרה והוצאה אל מחוץ לחוק כל פעילות ציונית. בשל פעילותו הציונית דוד נעצר ביום 14.6.1941 על ידי השירות הסובייטי לביטחון פנים (נקו"ד) ונשפט לעשר שנות מאסר. הוא ישב במחנה ריכוז באולפ ליקינו, מחוז אורל, ומשפחתו הוגלתה למחוז טומסק בסיביר.
בשנת 1946 קיבל דוד חנינה, אך בשנת 1950 שוב נשללו כל זכויותיו. דוד חי בגלות בסיביר ומצבו החמיר, עד מותו ביום כ"א באדר ב' תשי"ט (31.3.1959). בן 69 במותו.
דוד הובא למנוחות בעיר פרוקופייבסק שבמחוז קאמרובו.
אלמנתו וילדיו של דוד עלו לישראל. כאן הוא הוכר כהרוג מלכות.