פרסום זה מציג נתונים על שכר והכנסה, על תעסוקה ועל מעמד בעבודה לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים, לשנת 2009. הוא עוסק באוכלוסיות העובדים השכירים והעובדים העצמאים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי וכולל מידע על עשירונים ומדד אי-השוויון בהכנסות מעבודה לפי יישוב. נתוני השכר אינם מתוקנים לחלקיות המשרה.
בשנת 2009 היו רשומים בקובצי המוסד לביטוח לאומי כ-3 מיליון עובדים שכירים שונים שקיבלו שכר בעבור חודש אחד לפחות, כ-240 אלף עובדים עצמאיים וכ-41 אלף עובדים שהיו גם שכירים וגם עצמאים במהלך השנה.
להלן הממצאים העיקריים:
השכר הממוצע לחודש עבודה של השכירים ב-2009 היה 8,562 ש"ח. שכר הנשים לחודש עבודה (6,764 ש"ח) היה נמוך בכ-34% מהשכר הממוצע של הגברים (10,321 ש"ח).
השכר הממוצע לחודש בשנה של השכירים ב-2009 היה 7,070 ש”ח, כ-83% מהשכר הממוצע לחודש עבודה; זאת משום שיש עובדים שכירים שאינם עובדים שנה שלמה.
נמצא שמבין שש הערים הגדולות (יותר מ-200,000 תושבים), ירושלים נמצאת בתחתית הרשימה עם שכר ממוצע לחודש עבודה בשיעור של כ-85% מהשכר הממוצע במשק. באשדוד, פתח תקווה, ראשון לציון, חיפה, ותל אביב, לעומת זאת, השתכרו שכר גבוה מהשכר הממוצע –89%, 106%, 109%, 110% ו-119% בהתאמה.
התפלגות שכר השכירים לפי צורת היישוב מראה, כי השכר הממוצע ביישובים העירוניים הלא יהודיים הוא נמוך בכ-33% מהשכר הממוצע בישובים היהודיים.
השכר הממוצע הגבוה ביותר נמדד לשכירים המתגוררים בסביון (18,400 ש"ח) בעומר (15,954 ש"ח) ובקיסריה (16,438 ש"ח). השכר הנמוך ביותר נמדד אצל השכירים תושבי מודיעין עילית (4,586 ש"ח), ביתר עילית (4,781 ש"ח) ומג'דל שמס (4,870 ש"ח).
בסקר גם מפורטים נתונים על ההכנסה הממוצעת של העצמאים. בשנת 2009 הסתכמה ההכנסה הממוצעת לחודש בשנה של העובדים העצמאיים ב-8,055 ש"ח, הכנסה הגבוהה ב-14% יותר מהשכר הממוצע המקביל לשכירים.
ההכנסה הגבוהה ביותר בקרב העצמאים נרשמה בסביון (16,666 ש"ח) ובלהבים (14,887 ש"ח). ההכנסה הנמוכה ביותר נמצאה בעמנואל (3,589 ש"ח) וסג'ור (3,807 ש"ח).
מדד ג'יני לאי-שוויון התחלקות ההכנסה בקרב כלל השכירים בשנת 2009 הגיע ל-0.4793, ירידה של 0.7% לעומת השנה הקודמת. בקרב העובדים העצמאיים ירד מדד ג'יני ב-1.3% ל-0.5209 בשנת 2009.
הסקר עוסק גם בהכנסות של משפחות עובדים. בשנת 2009 ההכנסה המשפחתית מעבודה שכירה ועצמאית הסתכמה ב-14,637 ש"ח בממוצע לשנה. בין חמש הערים הגדולות, ההכנסה הגבוהה ביותר נמצאה בתל אביב (20,299 ש"ח), ולאחר מכן בראשון לציון (17,973 ש"ח), בחיפה (17,880 ש"ח), בפתח תקווה (16,540 ש"ח) ובאשדוד (12,696 ש"ח). בירושלים ההכנסה הממוצעת היתה נמוכה מהממוצע הארצי (9,807 ש"ח).
מספר העובדים שעבדו בו-זמנית אצל יותר ממעסיק אחד היה כ-180 אלף בשנת 2009, כלומר 7.5% מסך העובדים השכירים. אחוז הנשים העובדות ביותר ממקום עבודה אחד היה גבוה מזה של הגברים: כ-8.5% (לעומת 6.1% מהגברים).
מספר השכירים שהחליפו את מקום עבודתם במהלך 2009 הגיע לכ-530 אלף, שהם כרבע מכלל השכירים.
התפלגות ההכנסות לפי שנת עלייה מאפשרת להשוות את הכנסתם של העולים החדשים לכלל האוכלוסייה העובדת. הנתונים מורים כי ככל ששהותו של העולה בארץ קצרה יותר, כך הכנסתו לחודש עבודה נמוכה יותר. לדוגמה, בשנת 2009 השכר החודשי הממוצע של עולה שהגיע ארצה בשנים 2004-1990 היה גבוה ב-36% משכרו של מי שעלה ארצה בשנים 2009-2005, אך נמוך ב-17% מהשכר הממוצע של כל השכירים במשק.
חלוקת המשפחות לפי רמת הכנסתן במיון על פי עשירונים ומספר ילדים מעלה כי הכנסתם של שבעת העשירונים הראשונים קטנה מההכנסה הארצית הממוצעת. ההכנסה הממוצעת של המשפחות עולה עם מספר הילדים עד לשני ילדים, אך משנה כיוון במשפחות גדולות יותר. לדוגמה, ההכנסה הממוצעת במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר נמוכה בכ-36% מההכנסה במשפחות עם שני ילדים.