content
סקר הביטחון התזונתי ל-2016 שממצאיו מוצגים בדוח זה הוא הסקר השלישי
שנערך במנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי בממד ארצי. הוא שונה משני הסקרים
הקודמים בכך שהפעם נעשתה פניה חוזרת למרואיינים של 2011 ו-2012, זאת כדי ללמוד על
מידת ההתמשכות (פרמננטיות) של תופעת האי-ביטחון התזונתי, היציאה ממנו או הכניסה
אליו, ב-2016. הפעם גם הוספנו שאלות לגבי הרגלי התזונה של הנשאלים, בהיבט של איכות
התזונה מבחינה בריאותית. כבסקרים הקודמים, שיעור ההשבה היה כמחצית (אף על פי שחזרנו
למשפחות שהסכימו להשיב בסקרי 2011 ו-2012).
לסקר השיבו 6,226 משפחות בסך הכל.
על פי הממצאים, 82.2% מהמשפחות בישראל חיו ב-2016 בביטחון תזונתי ו-17.8%
מהמשפחות חיו באי-ביטחון תזונתי. הדוח מראה על מגמה של ירידה באי-ביטחון התזונתי באוכלוסייה,
בהשוואה בין הסקר של 2016 לבין הסקרים הקודמים. מגמת השיפור בביטחון התזונתי בכלל
האוכלוסייה נתמכת בירידה בשיעורי המשפחות והנפשות החיות בעוני בין שתי התקופות.
הירידה משתקפת היטב בקרב המשפחות עם ילדים, שאצלם ירדה רמת האי ביטחון תזונתי
משיעורים הנעים סביב 30% לשיעורים שסביב 20%.
בדומה לממצאים קודמים נמצא שהאוכלוסיות השונות נבדלות במידה ניכרת
ביניהן בתחום זה: בקרב ערבים ובקרב מקבלי קצבאות קיום ומשפחות חד הוריות, שיעור
הנמצאים באי-ביטחון תזונתי גבוה יחסית. תוצאה זו אינה מפתיעה לנוכח העובדות
שקצבאות אלה בקושי התעדכנו ושקשה לקבלן (ר' תרשימים 1 ו-2 בנספח 3).
מבחינת איפיון תופעת האי-ביטחון התזונתי כתופעה מתמשכת (פרמננטית) –
הממצאים מורים כי מרבית המשפחות (92.4%) מאלה שחיו בביטחון תזונתי 5 שנים קודם לכן
(2012-2011), חיים בביטחון תזונתי גם ב-2016. ואולם מבין אלו שחיו באי ביטחון
תזונתי ב-2012-2011 מעט פחות ממחצית (44.7%) המשיכו לחיות באי ביטחון תזונתי גם
ב-2016. דהיינו בטווח זמן של כ-4 שנים רמת הפרמננטיות של תופעת האי ביטחון תזונתי
מגיעה לקרוב למחצית.
בסקר הנוכחי הוספנו שאלה על הרכב התזונה בקרב הנשאלים. הממצאים לא מראים על
הבדלים ניכרים בדפוסי התזונה בין משפחות החיות בביטחון תזונתי למי שאינן כאלה.