המוסד לביטוח לאומי הפעיל במארס 2008 תוכנית ניסיונית לשנתיים שבמסגרתה נתן לזקנים המתגוררים באזורי הניסוי את האפשרות לבחור בגמלת סיעוד בכסף. מינהל המחקר והתכנון עשה מחקר מלווה לניסוי זה, שנועד לבחון את ההשלכות האפשריות של בחירה זו מנקודת המבט של הזקנים ומשפחותיהם.
הנתונים של המוסד לביטוח לאומי אודות המקבלים גמלת סיעוד הצביעו על מספר מצומצם ביותר של זקנים שבחרו בגמלת סיעוד בכסף. הניתוח הראה שהתועלת הכלכלית והשליטה על כספי הגמלה היו הסיבות העיקריות לבחירה בגמלה כזו. תוצאות אלה הודגשו שוב בניתוח החסרונות שהזקנים ציינו בנוגע להסדר הקודם של הגמלה בעין. הסיבה העיקרית לאי בחירה בגמלה בכסף היתה שהזקנים פשוט לא ידעו על התוכנית הניסיונית של הגמלה בכסף. שני שלישים ממי שלא בחרו בה הצהירו שהיו רוצים לקבל גמלה זו אך כאמור לא ידעו עליה. שיעור גבוה מאוד מהזקנים שלא בחרו בגמלה בכסף ושיעור גבוה יותר בקרב הזקנים שהיו רוצים לקבל גמלה ציינו את העדר המידע והתמיכה כסיבה שבגללה אינם בוחרים בגמלה כזו, בייחוד העדר המידע על תהליך הקבלה.
מספר מסוים של קשישים דיווחו על קושי בגיוס מטפל צמוד וקושי גדול יותר בהעסקתו. הקושי העיקרי בגיוס מטפל היה במציאת מטפל שמתאים לדרישות הזקן, והקשיים העיקריים בהעסקה היו העומס הכלכלי וריבוי התשלומים והגופים שצריך להתנהל מולם.
התמונה הכללית המצטיירת מהסדר הגמלה בכסף היא חיובית ביותר. הנשאלים ציינו היבטים כמו תועלת כלכלית, חיסכון בביורוקרטיה ובטרטורים שהיו קודם לכן בהתנהלות מול חברת הסיעוד וכן את ההתנהלות הנעימה והנוחה של הטיפול כעת במסגרת הגמלה בכסף, המתבטאת גם בשביעות רצון גבוהה מההסדר ובתחושה כי הטיפול בהם משתפר. כמו כן, המעקב והבקרה של המוסד לביטוח לאומי על הזקנים שבחרו בגמלה בכסף הצביעו באופן כללי על העדר חריגים כלשהם.
לאור הממצאים לעיל מומלץ להרחיב את האופציה לבחירה בגמלה בכסף לכלל המקבלים גמלת סיעוד ברמות הגמלה של 150% ו-168% ולהפוך אותה להסדר קבוע. במקביל, חיוני מאוד לספק לזקנים ולמשפחותיהם מידע שלם, מפורט ונגיש על תהליך קבלת הגמלה וקבלת מטפל צמוד. מומלץ גם להשוות את סכום גמלת הסיעוד בכסף לסכום הגמלה בעין כדי להגביר את התועלת הכלכלית של הזקנים מהגמלה.