מבוטחים בקצבת אזרח ותיק (זיקנה) ושאירים
הם תושבי ישראל שמלאו להם 18 שנה, להוציא מי שביום עלייתו ארצה היה מעל גיל הפרישה
(בהתאם לחוק גיל הפרישה). זכאי
לקצבת אזרח ותיק (זיקנה) הוא
כל מבוטח כאמור, שהגיע לגיל הפרישה: עד יוני 2004, 70 בגבר ו-65 באישה (גיל
מוחלט) ללא מבחן הכנסות; 65 בגבר ו-60 באישה (גיל מותנה) לפי מבחן הכנסות. מיולי
2004, עם יישום חוק גיל הפרישה, הגיל המותנה הועלה בהדרגה ל-67 בגבר ול-64 באישה
(בשני שלבים). גיל הזכאות המוחלט לאישה הועלה בהדרגה ל-70. גם אישה נשואה ואלמנה
בת קצבה העובדות במשק ביתן זכאיות לקצבת אזרח ותיק (זיקנה) בזכות עצמן: עד יוני
2004 מגיל 65 ומיולי 2004 הגיל הועלה בהדרגה ל-70 – למי שהייתה תושבת המדינה
5 שנים בתכוף לפני שהגיעה לגיל זה. לגמלת
שאירים זכאים אלמן/ה וילדיו של תושב ישראל המבוטח כאמור לעיל
(בכפוף לכללים הקבועים בחוק).
אלה הקצבאות בענף זקנה ושאירים:
גמלאות לפי חוק הביטוח
הלאומי – קצבת
אזרח ותיק (זיקנה) (ניתנה החל ב-1 באפריל 1957), קצבה ומענק לשאירים (החל
ב-1 באפריל 1955), דמי
מחיה ליתומים (החל ב-1 בספטמבר 1970), שיקום לאלמנות (ר' פרק
"שיקום"), דמי
קבורה (החל ב-1 באפריל 1955).
גובה קצבת אזרח ותיק (זיקנה) ושאירים מותנה בהרכב המשפחה ובמספר התלויים. תלויים יכולים
להיות בן זוג התלוי במקבל הקצבה והוא אינו זכאי לקצבה בזכות עצמו – אם עבר מבחן
הכנסות כמוגדר בחוק, וכן ילד התלוי במקבל הקצבה. ילד עשוי להיות זכאי עד גיל 22
לפי הגדרות החוק (לומד, חייל וכד').
החל ב-1 בינואר 2006 הקצבאות מתעדכנות באחוזים מ"הסכום הבסיסי". ר'
הגדרות בפרק "הסברים כלליים".
שיעורי הקצבאות:
ליחיד – 16.5% מהסכום הבסיסי 3 ולזוג – 24.8% ממנו. תוספת לילדים: בקצבת
אזרח ותיק (זיקנה) – 5.2% מהסכום הבסיסי 3 (בעבור כל אחד משני הילדים הראשונים).
ובקצבת שאירים – 7.7% ממנו (לכל אחד מהילדים). מי שמלאו לו 80שנה מקבל תוספת לקצבה
בשיעור של 1% מהסכום הבסיסי. על הקצבה הבסיסית משולמות תוספת ותק (באזרח ותיק
ובשאירים) ותוספת דחיית פרישה (באזרח ותיק) בתנאי שמתקיימים התנאים המזכים. תוספות
אלו אינן משולמות לעקרת הבית. שעורים אלו תקפים מאפריל 2008.
השלמת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה – לזכאים לקצבות זקנה ושאירים לפי חוק הביטוח הלאומי משולמת תוספת לפי חוק הבטחת הכנסה. התוספת משולמת למקבלי קצבה בכפוף למבחני הכנסות עפ"י התנאים המוגדרים בחוק. השלמת הכנסה זו באה במקום ההטבה הסוציאלית ששולמה עד ה-1 בינואר 1982, מועד בו נכנס לתוקפו חוק הבטחת הכנסה (ר' פרק "הבטחת הכנסה").
החל מאפריל 2008 משולמות הקצבאות בתוספת השלמת הכנסה בשני שיעורים: למי שטרם מלאו לו 80 שנה, ולמי שמלאו לו 80 שנה.
החל מאוגוסט 2009 משולמות הקצבאות בתוספת השלמת הכנסה בשלושה שיעורים: למי שטרם מלאו לו 70 שנה, מי שמלאו לו 70 וטרם מלאו לו 80 שנה, ולמי שמלאו לו 80 שנה.
הקצבאות בתוספת השלמת הכנסה באחוזים מהסכום הבסיסי 3 למי שטרם מלאו לו 70 שנה – ליחיד (קשיש או שאיר) – 31.993% מהסכום הבסיסי 3; לזוג קשישים – 47.401%; לזוג עם ילד אחד – 58.208%; לזוג עם שני ילדים ויותר – 69.015%; לאלמנה עם ילד אחד – 52.751% פחות הסכום הבסיסי 2; ולאלמנה עם שני ילדים ויותר – 63.558% פחות הסכום הבסיסי 2. שיעורים אלה נכונים מינואר 2010 והם כוללים את ההגדלה בשיעור 7% מהקצבה לפי החוק לצמצום העוני והפערים בהכנסות מאוגוסט 1994.
הקצבאות בתוספת השלמת הכנסה באחוזים מהסכום הבסיסי 3 למי שמלאו לו 70 שנה וטרם מלאו לו 80 שנה – ליחיד (קשיש או שאיר) – 32.849% מהסכום הבסיסי 3; לזוג קשישים – 48.792%; לזוג עם ילד אחד – 59.599%; לזוג עם שני ילדים ויותר – 79.406%; לאלמנה עם ילד אחד – 54.142% פחות הסכום הבסיסי 2; ולאלמנה עם שני ילדים ויותר – 64.949% פחות הסכום הבסיסי 2. שיעורים אלה נכונים מינואר 2010 והם כוללים את ההגדלה בשיעור 7% מהקצבה לפי החוק לצמצום העוני והפערים בהכנסות מאוגוסט 1994.
הקצבאות בתוספת השלמת הכנסה באחוזים מהסכום הבסיסי 3 למי שמלאו לו 80 שנה – ליחיד (קשיש או שאיר) 34.347% – מהסכום הבסיסי 3; לזוג קשישים – 50.932%; לזוג עם ילד אחד – 61.739%; לזוג עם שני ילדים ויותר – 72.546%; לאלמנה עם ילד אחד – 56.282% פחות הסכום הבסיסי 2; ולאלמנה עם שני ילדים ויותר – 67.089% פחות הסכום הבסיסי 2. שיעורים אלה נכונים מינואר 2010 והם כוללים את ההגדלה בשיעור 7% מהקצבה לפי החוק לצמצום העוני והפערים בהכנסות מאוגוסט 1994.
דמי מחיה ליתומים – משולמים ליתומים המקבלים קצבת שאירים או קצבת תלויים (ילדיו של נפגע עבודה), שעיקר זמנם מוקדש ללימודים על יסודיים. הזכאות לגמלה מותנית במבחן הכנסות. שיעור דמי המחיה הוא 6.5% מהסכום הבסיסי לשאירים ו- 9% לתלויים (ילדיהם של נפגעי עבודה).
גמלאות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי – המוסד לביטוח לאומי משלם לזקנים ולשאירים שאינם זכאים לקצבה על פי חוק הביטוח הלאומי קצבות הממומנות בידי הממשלה.
זכאים לגמלה זו בעיקר עולים שביום עלותם ארצה הם מעל גיל הפרישה (בהתאם לחוק גיל הפרישה), ולכן אינם מבוטחים עפ"י חוק הביטוח הלאומי: עולים ותיקים – שעלו לפני 1967; עולים חדשים – שעלו לאחר 1967. שיעורי הקצבות הבסיסיים המשולמים להם זהים לשיעורי הקצבה לפי חוק, והזכאות מותנית בדרך כלל במבחן הכנסות. לקצבות אלה אין תוספת ותק או תוספת דחיית פרישה. השלמת הכנסה לקצבאות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי זהה להשלמת הכנסה לקצבאות לפי חוק.
עד 1977 הנתון השנתי של מקבלי הגמלאות מתייחס לחודש אפריל של השנה המצוינת וממועד זה נתון זה הוא הממוצע החודשי של השנה המצוינת.
מיוני 2002 עד אפריל 2005 הופחת תשלום קצבת זקנה ב-4% וממאי 2005 הוא הופחת ב-1.5% (למי שאינו זכאי להבטחת הכנסה). מיולי 2006 בוטלה ההפחתה לחלוטין.