1 - דברי הסבר

בפרק זה מוצגים נתונים על כלל תקבולי המוסד לביטוח לאומי לפי מקורם, על דמי ביטוח שנגבו לענפי הביטוח השונים וכן על התשלומים, התביעות ומקבלי הגמלאות בענפים השונים.

דמי ביטוח שנגבו – סך כל הכספים שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוקים אחרים, כגון חוק ביטוח בריאות (מ-1.1.95), חוק מס מקביל (עד 31.12.96), היטל הג"א (בשנים 1988-1970) והיטל חינוך על יסודי (בשנים 1988-1980).

בדמי הביטוח שנגבו נכלל גם שיפוי האוצר בגין הפחתת שיעורי דמי הביטוח שבוצעה במסגרת מדיניות הקטנת עלות העבודה (ראו הסבר בפרק "גביית דמי ביטוח").

סוג מבוטח – ראו הסבר בפרק "גביית דמי ביטוח".

תקבולי הביטוח הלאומי – כוללים: סך כל דמי ביטוח שנגבו; הקצבת אוצר המדינה לפי חוק הביטוח הלאומי לענפים מסוימים כגון ילדים וזיקנה; תקבולים לפי הסכמים וחוקים אחרים למימון גמלאות המשולמות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי; ופיצויים מצד שלישי לפי חוק הביטוח הלאומי.

בחוק ההסדרים לשנת 2015/16, משרד האוצר תיקן את חוק הביטוח הלאומי כך ששיעור ההקצבה שלו למוסד, הנובע מהתקבולים שיגבה המוסד בכל שנת כספים בכל ענפי הביטוח אוחד לשיעור קבוע, שייקבע כאחוז מתקבולי דמי הביטוח (כולל שיפוי). אוצר המדינה ישפה בתשלום חודשי את המוסד על הוצאותיו על מענק אשפוז במלוא סכום ההוצאה , ובתשלום שנתי עבור קצבאות זקנה, שאירים וסיעוד  בסכום השווה למכפלה כדלקמן:  שיעור גידול במספר הזכאים לקצבאות אלה פחות שיעור הגידול הטבעי באוכלוסייה בשנה החולפת ושל  ההוצאה השנתית של הקצבאות האמורות.

תשלומי גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי – תשלומים שהמוסד משלם למבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי ואשר ממומנים בעיקרם מדמי ביטוח שנגבו, מהקצבת אוצר המדינה למוסד כמוגדר בחוק ומשיפוי באמצעות אוצר המדינה למוסד על פי החוק. יוצאים מכלל זה תגמולי המילואים המשולמים על פי חוק הביטוח הלאומי אך ממומנים בידי האוצר.

תשלומי גמלאות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי – תשלומים המבוצעים באמצעות המוסד לביטוח לאומי ואשר ממומנים בידי האוצר, כגון גמלה להבטחת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה, דמי מזונות לפי חוק המזונות ועוד. עם אלה נמנים גם תשלומים על פי הסכמים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כגון הסכם לתשלום גמלאות לקשישים שאינם זכאים לפי חוק הביטוח הלאומי, הסכם ניידות ואחרים.

גמלאות – תשלומים שהמוסד משלם לזכאים בענפי הביטוח השונים לפי החוק. תשלום גמלה מותנה בהגשת תביעה בידי המבוטח ובאישורה בידי פקידי התביעות כחוק. גמלה היא תשלום המשולם לזכאי על פי חוק.

מקבלי גמלאות – הנתון השנתי על מקבלי מענק לידה, דמי לידה, דמי פגיעה, מענק נכות והיוון לנפגעי עבודה הוא סך כל מקבלי הגמלה במשך השנה. בנוגע למקבלי קצבאות זיקנה, שאירים, סיעוד, הבטחת הכנסה, נכות כללית, ניידות, נפגעי איבה, אסירי ציון, נכות מעבודה ותלויים, דמי אבטלה, ילדים, דמי מזונות  – עד 1977 הנתון השנתי התייחס לחודש אפריל של השנה המצוינת, וממועד זה (אם לא צוין אחרת) זהו ממוצע חודשי של השנה המצוינת.

שירות מילואים – בשל חיסיון המידע, ברבעון אין נתונים על מספר התביעות והתשלומים בתחום זה אלא נתונים על גביית דמי ביטוח  בלבד, המופיעים בפרק זה בלבד. החל ב-1 באוקטובר 1977 בוטלה "קרן ההשוואה" שמימנה בעבר תגמולי מילואים. במקומה הוקם ענף ביטוח חדש – ענף ביטוח שירות מילואים, שנועד לשלם תגמולים למשרתים במילואים בגין אובדן הכנסה בתקופת השירות.

עם תיקון זה הורחב חוק הזכאים לתגמולים, כך שכל אדם ששירת במילואים כחוק ותקופת שירותו עלתה על יום אחד זכאי לתגמול (לרבות עובדי מדינה ותלמידים במוסדות לא מוכרים, שלא קיבלו תשלום בעבר). הענקות ניתנות גם למי שלא מלאו לו 18 אשר השתתף בחינוך קדם צבאי (גדנ"ע) ולמי שנקרא לאימון לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום (מל"ח). מ-1 בינואר 1995, התגמולים למשרתים במילואים ממומנים במסגרת תקציב הביטחון. המוסד לביטוח לאומי מוסיף לבצע את התשלומים בפועל לפי אותם כללי זכאות, אך אין נגבים דמי ביטוח בעבורם.

נתוני שכר ותעסוקה ממקורות המוסד לביטוח לאומי

שכר ממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי – ראו הגדרות בפרק "הגדרות והסברים כלליים".

סכום בסיסי ראו הגדרות בפרק "הגדרות והסברים כלליים".

סדרת מדדי שכר ותעסוקה מבוססת על דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. היא נערכת ומתפרסמת משנת 1961 בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. העדכון הנוכחי הוא על בסיס מדגם חדש מינואר 1994.

השוואות עם תקופות קודמות יש לעשות באמצעות מדדים משורשרים. עדכונים קודמים נעשו בשנים 1961, 1965, 1968, 1978, 1986, 1990 ו-1994.

משרות שכיר – מספר השכירים (קבועים וארעיים) המדווחים בטופסי 102 של המוסד לביטוח לאומי בכל חודש. אותו שכיר עשוי להיות רשום בטפסים של מספר מעסיקים (אם הוא עובד באותו חודש, ביותר ממקום עבודה אחד). למעשה זו המדידה של מספר המשרות שהיו מאוישות לפחות יום אחד בחודש, ואשר שולם בעבורן שכר.

סך כל השכר לחודש – השכר החייב במס הכנסה, כולל תשלומים בעבור אחזקת רכב, טלפון, הפרשי ריבית על הלוואות בריבית נמוכה והפרשות המעסיק לקרן השתלמות.

שכר ממוצע למשרת שכיר – סך השכר מחולק למספר משרות השכיר. מההגדרה לעיל למשרות השכיר נובע, כי השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מן השכר הממוצע לשכיר.

האוכלוסייה הנחקרת – כוללת את כל המפעלים המעסיקים שכיר אחד לפחות, ובהם חברי קואופרטיבים, העובדים האזרחיים של מערכת הבטחון, עובדים מיהודה שומרון המקבלים את משכורותיהם באמצעות מינהל התשלומים של שירות התעסוקה ותושבים זרים המועסקים בישראל בידי מעסיק ישראלי. האוכלוסייה הנחקרת אינה כוללת חברי קיבוצים העובדים במשקיהם או במפעלים שבבעלות משקיהם, מעסיקים העובדים במפעליהם, תלמידי בתי-ספר מקצועיים ועובדות במשק בית.