התכניות לשיקום אנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית בקהילה הן חלק מיוזמה כלל ארצית אשר החלה בשנים האחרונות, שבמסגרתה חל מעבר מטיפול באמצעות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים לשיקום במסגרות שונות בקהילה. החוקים שנחקקו בשנים האחרונות (חוק "שוויון זכויות החולה" [1996] וחוק שיקום נכי נפש בקהילה [2000]), הביאו ליותר ויותר יוזמות המעודדות תכניות לשיקום ולשילוב חברתי ותעסוקתי של נפגעי נפש בקהילה.
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני המערכת הנו יצירת מערכת מענים המותאמת למאפיינים ולצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הצעירים. ההשקעה בצעירים עשויה למנוע את תופעת "הדלת המסתובבת" של אשפוזים חוזרים ונשנים, ואת מעגל הכרוניות של המחלה.
בדוח הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר ההערכה שנערך במהלך השנתיים וחצי האחרונות. המחקר מלווה שתי תכניות פיילוט לשיקום חברתי ותעסוקתי של צעירים (גילאי 30-18) פגועי נפש בקהילה: "הד חבר" ביקנעם (להלן: "הד צפון") ו"מרכז אלמוג לצעירים" בחולון, הפועלות במימון משותף של הקרן למפעלים מיוחדים. הדוח מהווה חלק מההשקעה הציבורית במעקב אחר התערבויות שיקומיות חדשניות ובניית מדדים להערכת התכניות ברמת הפרט וברמת תכנית ההתערבות.
יוזמת הקרן נועדה לעודד פיתוח מודלים חדשניים בתחום השיקום והתעסוקה, באמצעות עבודה נתמכת בשוק החופשי, יזמות ומסגרות שיקום בקהילה, כדי להרחיב את ההזדמנויות לחיים עצמאים משמעותיים עבור המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית ולמען רווחתם ורווחת בני משפחותיהם. הקרן ראתה בהערכה כלי לשיפור אפקטיביות התכניות בהשגת יעדיהן. לצורך מיצוי משאבי ההערכה הקרן הקימה ועדת היגוי מקצועית של אנשי מקצוע ושל הצוותים המפעילים, שליוותה את תהליך ההערכה ואפשרה ביצוע של הערכה מתפתחת.