אוכלוסיית המבוטחים מחולקת מבחינת אופן הגבייה לשני סוגי מבוטחים: "שכירים" ו"לא שכירים".
דמי הביטוח לשכירים חלים הן על השכירים והן על מעסיקיהם בשיעורים המוגדרים בחוק. את דמי הביטוח עבור שכירים גובה המוסד מן המעסיקים, כולל חלקו של המעסיק וחלקו של המבוטח השכיר.
מבוטחים לא שכירים חייבים לשלם בעצמם את דמי הביטוח במישרין למוסד.