א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 174), התשע"ז-2017
ב. עיקרי החוק המוצע
פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק") קובע כי חייל משוחרר הזכאי לדמי אבטלה, אשר עבד בעבודה מועדפת או נדרשת 6 חודשים מלאים לפחות ולא מיצה זכאותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק חד-פעמי בשיעור של כ- 9,550 ₪ [נכון ל-2016], בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. רשימת העבודות המועדפות קבועה בלוח ח' לחוק.
תכלית תשלום מענק עבודה מועדפת הינה הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות יצרניות, בלתי מקצועיות בעיקרן, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים מ"חוסר בידיים עובדות".
תכלית נוספת של חוק זה הינה לעודד עבודה "ישראלית" במקצועות בהם יש נטייה להעסקה של עובדים זרים כגון: בניין, מפעלי תעשייה ומלאכה, חקלאות ועוד.
סעיף 174(ב)(2) לחוק קובע כאמור כי על מנת להיות זכאי למענק, על החייל המשוחרר להשלים לפחות ששה חודשי עבודה מועדפת, בתוך תקופה של שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר.
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי הזכאות למענק עבודה מועדפת קמה למי שעבד ששה חודשים לפחות, במשרה מלאה, על פי הנוהג במקום העבודה.
על מנת להתאים את דרישות החוק למציאות בשטח ולאמור בפסיקה, התעורר הצורך בתיקון החוק לקביעת היקף השעות בו ידרש החייל המשוחרר לעבוד במקום עבודתו כדי להיות זכאי למענק.
תיקון נוסף נועד ליצור מנגנון תימרוץ נוסף לעידוד חיילים משוחררים להיקלט בענפי תעסוקה - הבניין, הסיעוד והחקלאות, שמספר החיילים המשוחררים הפונים לענפים אלו נמוך ביחס לשאר הענפים ושיש נטייה להעסקה של עובדים זרים והמשוועים לידיים ישראליות עובדות.
ג. מטרות החוק המוצע והצורך בו
עיקר 1:
על פי הלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, עבודה מועדפת צריכה להיות במשרה מלאה על פי הנהוג בענף. בענף הסיעוד הביתי קיים קושי בקביעת היקף משרה בשל הנטייה לפצל את העבודה למספר מעסיקים. לפיכך מוצע לקבוע היקף שעות ייחודי, כך שחייל משוחרר שעובד בענף הסיעוד ייחשב כמי שעבד במשרה מלאה אם עבד 36 שעות שבועיות לפחות.
עיקר 2:
במסגרת החוק כיום, כלל הענפים מזכים במענק באותו רמה. אחת ממטרות החוק העיקריות היא הגברת תעסוקת ישראלים בענפים בהם קיימת תעסוקה של עובדים זרים. מטרה זו אינה באה לידי ביטוי במסגרת החוק כיום בצורת תמריץ כספי גבוה יותר בתחומים בהם קיים קושי אמיתי בעידוד תעסוקת ישראלים כמחליפי עובדים זרים. בעיה נוספת היא הזמן הקצוב של המענק אשר יוצר תמריץ לעובדים להישאר במסגרת העבודה שישה חודשים בלבד ולא להמשיך לתקופות ארוכות יותר, בהם יוכלו גם להשתלב ולהתמקצע יותר בענף ואולי אף לבנות את עתידים הכלכלי בו. כמו כן, על פי נתוני הביטוח הלאומי קיימת משיכת חיילים משוחררים לענפי תעסוקה בהם קיים מחסור מינורי בתעסוקת ישראלים, לצד חוסר הצלחה למשיכת חיילים משוחררים לענפים המאופיינים בתעסוקת עובדים זרים בהיקפים גדולים.
סוגיות אלה הן רלבנטיות במיוחד בתחומי הבניין, החקלאות בהם מועסק מספר רב של עובדים זרים ובהם הכירה הממשלה בצורך ליישם צעדי מדיניות ולהפעיל כלים לצורך עידוד תעסוקת ישראלים בענף. יש לציין כי למרות שענפים אלו נכללים כבר כיום בחוק, הרי ששיעור החיילים המשוחררים המגיע לענפים הללו נמוך יחסית לענפים אחרים הנכללים בחוק. נוכח האמור לעיל ונוכח היותם של הענפים האמורים ענפים הדורשים עבודה פיזית קשה, הרי שיש הגיון מקצועי בהגדלת מענק העבודה המועדפת המשולם לחיילים המשוחררים אשר יבקשו לעבוד בתחומים הללו.
לפיכך מוצע להגדיל את התימרוץ בענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד (שגם הוא סובל ממחסור בידיים ישראליות עובדות ובנטייה להעסקת עובדים זרים) , כך שהמענק בענפים אלה יוכפל למתמידים בענפי תעסוקה אלו למשך שניים עשר חודשים נוספים מעבר לששת החודשים הראשונים, קרי לאחר עבודה של שנים עשר חודשים בענף, תימרוץ זה ייצור עידוד משולב לכניסה לענפים האמורים וכן לעבודה בענף למשך תקופה ארוכה יותר.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
הוראות סעיף 174 יתוקנו.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי
אין אפשרות לאמוד את מספר החיילים שיתמידו בענפי התעסוקה של הסיעוד, הבניין והחקלאות למשך שניים עשר חודשים, מעבר ששת החודשים הראשונים כדי לזכות במענק הכפול. יחד עם זאת אפשר להעריך שלכל 100 חיילים בענפים אלו למשך שמונה עשר חודשים, העלות השנתית תעמוד על כ-1 מילון ₪.
ו. ולהלן נוסח הצעת החוק
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...), התשע"ז-2017
| תיקון סעיף 174 | -
| בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995[1], (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 174 - | |
| | | א. | בסעיף קטן (ב), ברישא, במקום המשפט המתחיל במילה "מענק" יבוא "מענק או מענק נוסף כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו- (ג1) :" |
| | | ב. | בסעיף קטן (ב) אחרי פסקת משנה (2) יבוא – "(3) בששת החודשים האמורים בסעיף קטן (2) הוא עבד בעבודה מועדפת בהיקף שעות חודשי בהתאם למספר שעות העבודה המקובל למשרה מלאה באותו ענף. לעניין זה, מספר השעות המקובל למשרה מלאה למקצוע האמור בחלק (ז) ללוח ח' יעמוד על 36 שעות שבועיות". |
| | | ג. | אחרי סעיף קטן (ג) יבוא – "(ג1) מבוטח שהמשיך לעבוד באותה עבודה מועדפת, מבין העבודות המפורטות בחלקים (ב), (ד) או (ז) ללוח ח', תקופה של שנים עשר חודשים נוספים מעבר לתקופה האמורה בסעיף קטן (ב)(2), יהא זכאי למענק נוסף בסכום השווה לסכום המענק כאמור בסעיף קטן (ג) (לעניין פרק זה – "מענק נוסף")". |
[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 207; התשע"ז, עמ' 666.