בחודש אוקטובר 2013 הוארכה התוכנית הניסיונית לבחירה ברופאים מומחים בגריאטריה לביצוע בדיקות לתובעי גמלת סיעוד בני 89-80 עד יולי 2014, והורחבה לסניפי המוסד לביטוח הלאומי בבאר שבע, בנהריה וברמת גן, שנתוספו לסניפי טבריה, פתח תקוה וירושלים. בדומה לגל הראשון, גם בגל השני שיעור הבחירה ברופאים היה נמוך: 3.4% (בגל הראשון – 4.8%), כולל בשלושת הסניפים הוותיקים.
בדומה לגל הראשון, גם בגל השני התפלגות ההערכות לפי רמות הגמלה שנקבעו היתה שונה בין הרופאים לבין המעריכות (שהן הרוב המוחלט של המעריכים, ולכן נקטנו בפרסום לשון נקבה) מטעם המוסד לביטוח לאומי: כ-80% מהבדיקות בידי הרופאים זיכו באחת משתי רמות הגמלה הגבוהות לעומת כ-30% מהבדיקות בידי המעריכות, וכחמישית מהבדיקות על ידי מעריכות לא זיכו בגמלה לעומת כ-2% בלבד מהבדיקות בידי הרופאים. דוח זה אינו יכול להצביע על הסיבות לכך, אלא להאיר שני גורמים המשפיעים על ההבדלים: גיל הנבדקים – מי שנבדקו בידי רופאים היו בממוצע מבוגרים יותר משאר הנבדקים; והתפיסה המקצועית, השונה בין הרופאים למעריכות, בייחוד בנוגע להערכת הצורך בהשגחה.
תובעי גמלת סיעוד נדרשים להגיש את טופס הערכת הרופא בצמוד לטופס התביעה, ואפשר לשער כי יש בהם שבחרו שלא לצרף את הטופס כאשר הרופא קבע כי הם אינם תלויים בזולת או נזקקים להשגחה. מנגד, חלק מהבדיקות שנעשו בידי רופאים, שייתכן שהומלץ בהן על זכאות לגמלה, לא נרשמו כתביעה בידי המוסד כי לא מולאו לפי כללי החוק.
בגל השני לא נעשה סקר שביעות רצון בקרב הנבדקים. בגל הראשון נמצא כי בשתי הקבוצות שביעות הרצון היתה גבוהה, אם כי בקרב הנבדקים בידי רופאים שביעות הרצון היתה גבוהה יותר.