תושב/ת ישראלמי שמרכז חייו בישראל, לדוגמה מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום שבו מתחנכים הילדים, מקום עבודה עיקרי, מקום לימודים וכדומה. נחשב אדם שמרכז חייו בישראל, ומירב הקשרים שלו הם בישראל.
חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב/ת ישראל, ולכן כשאנו באים לקבוע מיהו תושב ישראל אנו נשענים על הפסיקות של בתי המשפט.
כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני מבחנים, שבודקים את מרכז החיים:- מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
- מבחן סובייקטיבי - היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.
חשוב לדעת, ניתן להכיר באדם כתושב ישראל רק אם הוא שוהה בישראל כחוק ומחזיק באחת מסוגי האשרות המקנות תושבות: אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת קבע, אשרה מסוג א/1, א/2, א/4, א/5.
קביעת תושבות למי ששוהה בחו"ל
תושב ישראל שיוצא לחו"ל
ממשיך להיות רשום בביטוח הלאומי כתושב ב-5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.
בתקופה זו נשמרת זכאותו לקצבאות השונות ולביטוח בריאות ממלכתי.
הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, אם למשל יש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל.
5 שנים לאחר המעבר לחו"ל נשללת התושבות, אך קיימת אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה.
הגשת בקשה להארכת התושבות מעבר ל-5 שנים
כדי להאריך את התושבות לאחר 5 שנים בחו"ל, יש להוכיח שהשהות בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים עדיין בישראל.
לשם כך יש למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף הוכחות בהתאם ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה בסניף או באמצעות האתר.
לדוגמה, מי ששוהה בחו"ל לצורך לימודים או מי שיצא לחו"ל כדי לפרנס את משפחתו שנשארה בישראל, הביטוח הלאומי יכול להמשיך להכיר בו כתושב ישראל מעבר ל-5 שנים, ולמעשה ללא הגבלת זמן. זאת כל עוד עיקר השהות שלו בחו"ל היא לצורך לימודים או עבודה, כשהמשפחה נשארה בישראל, והוא מגיע מעת לעת לביקורי מולדת, גם אם ברוב הזמן הוא בחו"ל.
מבחן תושבות לבני הגיל השלישי
בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחו"ל, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.
לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ.
הגשת בקשה מוקדמת להפסקת תושבות
מי שעזב את ישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא, יכול לפנות לביטוח לאומי ולבקש להפסיק את תושבותו
לפני שחלפו 5 שנים. לשם כך עליו למלא באתר הצהרה על ביטול תושבות. ברוב המקרים התושבות תישלל מיום ההודעה לביטוח הלאומי.
שימו לב,
- אנו ממליצים מאוד לשמור על התושבות בישראל, כדי להבטיח המשך קבלת שירותי בריאות ושמירה על הזכויות הסוציאליות בביטוח הלאומי.
- לרוב, תהליך העתקת מרכז חיים לחו"ל הוא הדרגתי, במיוחד אם מדובר במשפחה שמלכתחילה מתכוונת לשהות באופן זמני בחו"ל ולאחר מכן לחזור לישראל, לכן אנו ממליצים לשקול היטב את ההחלטה אם להפסיק את תושבות בביטוח הלאומי.
בדיקת התא המשפחתי
בבחינת בקשה להפסקת תושבות, אנו בודקים את כל התא המשפחתי. כלומר, לא תאושר בקשה של אדם להפסקת התושבות אם בן/בת זוגו וילדיו נשארים בישראל.
כמו כן, אם בני הזוג מבקשים להפסיק את תושבות, וכעבור פרק זמן חוזרים לישראל – תושבותם תיבדק מחדש רטרואקטיבית (כולל עבור התקופה שבה הופסקה תושבותם). במקרה כזה, אם יתברר בדיעבד שמרכז החיים שלהם לא עבר לחלוטין לחו"ל – הם יוכרו כתושבים בדיעבד, כולל התקופה שכבר נשללה מהם התושבות.
לדוגמה, בני זוג פנו לביטוח הלאומי לאחר חצי שנה בחו"ל והודיעו שאינם תושבים, ולכן הופסקה תושבותם. כעבור שנתיים כשחזרו לישראל תושבותם תיבחן לאורך כל אותן שנתיים, ואם יימצא שמרכז החיים שלהם נותר בישראל, ושהותם בחו"ל הייתה זמנית – הם יוכרו כתושבים לאורך כל התקופה, ויחויבו בדמי ביטוח בהתאם.