פורסם דוח העוני והאי שוויון לשנת 2023

בישראל יש 1.98 מיליון נפשות עניות, מתוכן כ-872 אלף ילדים שנמצאים מתחת לקו העוני

דוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי מציג עלייה בעוני בקרב אוכלוסיית העצמאיים בעקבות המלחמה.
כמו-כן תשלומי הקצבאות והסיוע של מענקים מהמדינה הוציאו רבים מקו העוני ולולא תשלומים אלו, תחולת העוני הייתה עולה באופן דרמטי.

דוח העוני והאי שוויון של הביטוח הלאומי פורסם היום בצילם של שני משברים קשים שעברו על המשק הישראלי בשנים האחרונות: האחד משבר הקורונה והשני אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שמתארכת שהשפיעו באופן ישיר על המצב הכלכלי - חברתי במדינה, הצמיחה הכלכלית ועל הצורך במדיניות הרווחה שננקטה.

• קו העוני לשנת 2023 עומד על כ-3,324 ₪ ומי שהכנסותיו תחת סכום זה נמצא, על פי מדדי מדינות ה- OECD במצב של עוני. על פי הדו"ח, קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על – 6,648 ₪ וקו העוני של זוג עם 3 ילדים עומד על 12,465 ₪.
• ממדי העוני בישראל גבוהים, ובשנת 2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות עניות, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים.
• בין 2022 ל-2023 נמצא שתחולת העוני (אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) של נפשות נותרה כמעט ללא שינוי ועם ירידה קלה מ-20.8% ל-20.7% ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה לפי הדוח  חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה. עם זאת, תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד ולמרות הירידה בשנת 2023 היא עדיין עומדת על 27.9%.
• מבדיקה לפי מגזר עולה כי תחולת העוני גבוהה בקרב חרדים וערבים ובשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי אוכלוסיות אלה לעומת שנת 2022.
• הנתונים שהוצגו מראים באופן ברור כי ללא התערבות הממשלה, באמצעות קצבאות ומענקים תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ולמשפחות מ-33.9% ל-34.2%.
• ההשפעה הגדולה ביותר של קצבאות הביטוח הלאומי על צמצום העוני היא בקצבאות אזרח ותיק ושארים, קצבאות הנכות ודמי האבטלה ולהן התרומה הישירה הגדולה ביותר על מצבם הכלכלי.
• קצבאות הבטחת הכנסה שאותן הביטוח הלאומי ביקש לעדכן חקיקה ולבחון העלאת גובה הקצבה וכן קצבת מזונות משפיעות באופן הנמוך ביותר על צמצום העוני בקרב הזכאים להן.
• לתשלומי הקצבאות והמענקים הישירים יש חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד.
• על פי דו"ח הביטוח הלאומי בעוד תחולת העוני של נפשות לפי הכנסה פנויה בקרב מדינות ה- OECD עומדת על 11.6%, מדינת ישראל עומדת על 19.5% שלאחריה נמצאת רק קוסטה ריקה.
• ההוצאה הציבורית לרווחה בהשוואה בין לאומית מראה שבעוד הסיוע של 'המדינה' בקרב ה-OECD עומד על 22.4%, מדינת ישראל משקיעה רק כ-16.6% בהוצאות הציבוריות שלה לרווחה ורק קוריאה ואירלנד נמצאות תחתיה.
• בשנת 2023, שיעור משקי הבית שלא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות עמד על 26.5%, בעוד שבשנת 2022 הנתון עמד על 30.5%.
• 9.7% ממשקי הבית בישראל ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים ו-6.2% ויתרו על תרופות מרשם.
• נרשמה ירידה קלה גם בשיעור משקי הבית שמוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים כאשר בשנת 2022 הנתון עמד על 6.1% ובשנת 2023 – 5.0%.
• בנוסף, מדד ג'יני המודד את מצב האי שוויון לפי הכנסה נטו ירד בין שנת 2022 לשנת 2023 בשיעור של 1.5%. עם זאת, מדד זה ביחס למדינות המפותחות מראה כי המדינות בהן האי שוויון גבוה יותר מישראל הם ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה.

עוני בחלוקה לאוכלוסיות:

אזורים גאוגרפיים:

• תושבי הצפון, הדרום וירושלים – עניים יותר.
• ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע.
• תחולת העוני של משפחות באזורים אלו הגיעה ל-36.2% בירושלים, 22.5% בצפון ול-22.6% בדרום. לעומתם, מחוז תל אביב והמרכז במצבם טוב יותר ושיעורי העוני נמוכים מהממוצע.
• על פי ממצאי הדו"ח מודיעין-עלית הוא היישוב העני ביותר, לאחר מכן לפי סדר יורד: ירושלים, בית שמש, בני ברק, לוד, נתניה, אשדוד, באר שבע, יפו ובת ים.

עצמאיים:

• כאמור, משבר הקורונה והמלחמה השפיעו על מצב העוני באוכלוסיה כולה, מבדיקה של כלל האוכלוסיות בשני המשברים והתמיכה הממשלתית שניתנה, עולה שהתרומה של הסיוע הייתה ניכרת. עם זאת, השפעתה לא הייתה אחידה ובפרט המענים והתמיכה בעצמאיים שאומנם סייעו בשני המשברים לשיפור מצבם הכלכלי שנפגע, אך לא היה בהם די כדי למנוע את עליית תחולת העוני בקרבם, בשונה משאר האוכלוסייה. עובדה זו מדגישה את הצורך בעיצוב כלי מדיניות מותאמים שיסייעו לעצמאיים בעתות משבר.
• שיעור העוני בקרב העצמאיים הושפע, בין היתר גם מסגירת חלק מהעסקים בענף המסחר והמסעדנות בעקבות המלחמה.
• נמצא, כי רמת העוני הגבוהה ביותר נמצאת בענפים: אירוח ואוכל, שירותי ניהול ותמיכה, שירותי הבריאות והסעד וכן בענפי האמנות והבידור, החינוך והחקלאות.

משפחות:

• היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים בארצות המפותחות ועל פי נתוני דו"ח העוני תחולת העוני ירדה בקרב משפחות חרדיות ומשפחות ערביות בישראל, אך עדיין גבוהה יותר באוכלוסייה.
• שיעור הנפשות העניות הגיע בשנת 2023 ל-42.4% בקרב משפחות ערביות ו-22.5% בקרב משפחות חרדיות – כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים שאינם חרדים עומדת על 14%.
• שיעור העוני בקרב משפחות עובדות מסייע לחילוץ מעוני כאשר שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי – נמוך מהממוצע.
• קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2023  מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה ל-4,155 ₪ בחודש כדי להימצא מעל קו העוני, משפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 8,808 ₪ לחודש, ומשפחה של זוג עם שני ילדים תזדקק לסכום של 10,637 ₪ כדי להימצא מעל קו העוני.
• יצוין, שששתי הקבוצות שחלה בהן העלייה הגדולה ביותר הן משפחות שבראשן עצמאי ובמשפחות שבראשן אזרח ותיק.
  עם זאת, תעסוקה לא בהכרח מחלצת משפחות מעוני, בייחוד לא כשרמת ההשתכרות נמוכה.
  כמו-כן, תחולת העוני בקרב משפחות צעירות שבראשן אזרח עד גיל 29, שרבות מהן בתחילת דרכן המקצועית, גבוהה והן מהוות 13.8% מכלל המשפחות ו-28.7% מהמשפחות העניות ותרומת הממשלה לצמצום העוני במשפחות אלה נמוכה יחסית.
• משפחות, שבהן ראש המשפחה בגיל 30 -44, הושפעו רבות מהמלחמה כיוון שבאופן טבעי אלו המשפחות 'שהשתתפו' במלחמה, כך שלא מעט חיילים משוחררים גויסו למילואים ולא יצאו לשוק העבודה.

ילדים:

• בקרב נפשות וילדים מדינת ישראל מדורגת שנייה בתחולת העוני לאחר קוסטה ריקה כאשר תחולת העוני של ילדים בישראל עומדת על 27.9% מכלל אוכלוסייה זו.
• לפי נתוני הדו"ח ניתן לראות בבירור כי העוני לפי מספר ילדים גדל ככל שיש יותר ילדים במשפחה כך שעוני בקרב משפחות עם חמישה ילדים ויותר עומד על כ-50%, משפחות עם 3 ילדים העוני עומד על כ-20% ומשפחות ללא ילדים עומד על כ-19%. 
• כאמור תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד, גם בהשוואה בינלאומית והילדים – שהם 32.5% מהאוכלוסייה מהווים 44% מהעניים. עוני גבוה אצל ילדים פוגע לא רק ברמת החיים בהווה אלא גם בתהליך היווצרות ההון האנושי, החשוב ליכולת השתכרותם בעתיד.

אזרחים ותיקים:

• תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים נמוכה מהממוצע וזאת בעקבות הקצבאות השונות הניתנות לאוכלוסיה זו כגון: קצבת סיעוד, קצבת אזרח ותיק וקצבת השלמת הכנסה המיועדת למי שהכנסותיו נמוכות. עם זאת, תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת אלו המתגוררים עם משפחה ועומד על 19.8% לעומת 8.4% בהתאמה.
• המענקים בכלל ואלו שניתנו לבני 67 ויותר שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה צמצמו גם הם את העוני בקרב האזרחים הוותיקים ב-0.5%.

עוני סוביקטיבי:

• בשנת 2023 ירד באופן ניכר בכ-26% שיעור הנפשות שחשות עניות בכלל האוכלוסייה. הירידה הקיפה את כלל המגזרים: ערבים, יהודים שאינם חרדים וחרדים. בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה ירידה של כ-39% ובולטת בה ירידה של כ-53% בשיעור החשים עניים בקרב החרדים, כך ששיעורם הגיע ל-5.8% - נמוך מהרבה משיעור העוני האובייקטיבי שלהם.
• בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור החשים עניים ירד גם הוא בשיעור ניכר של כ-29%. עם זאת, השיעור בקרבם גבוה פי 6.5 משיעור היהודים שחשו כך. יחס שעלה בהשוואה לשנתיים הקודמות.

שר העבודה יואב בן צור: "בקדנציה שלי כשר העבודה עלה שיעור התעסוקה במשק ונרשמה עלייה גם בשכר הממוצע - אלו שני נתונים משמעותיים המבטיחים יציאה מעוני. במקביל אנו רואים שמדיניות כלכלית – סוציאלית עם חמלה וסיוע לחלשים בחברה מביאה לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של אוכלוסיות מגוונות בישראל. בשנה זו העניים היו עניים פחות ושיפור נרשם גם בחומרת העוני, אך כדי להבטיח המשך מגמה זו יש צורך בסיוע ייעודי לעצמאים קטנים בישראל, שיפור אפשרויות התעסוקה במקביל לעזרה בקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות לכך".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "דו"ח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש, כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה – לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו -כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית"

סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר: "דו"ח העוני מדגיש יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה שאנו חווים בייתר שאת בימים אלה. הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה. הסיוע והקצבאות צריכים להינתן לא רק בעיתות משבר, אלא כחלק מטיפול מקיף שיעמיד את מדינת ישראל במקום ראוי מול מדינות
ה- OECD שמשקיעות יותר בשירותים החברתיים לציבור. ממדי העוני והאי שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי והשקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת".