- בשנת 2017 ירד שיעור העוני הכללי ב- 0.7%
- לראשונה זה שנים רבות, ירד מספרם האבסולוטי של ילדים שחיים בעוני וזאת למרות גידול באוכלוסיית הילדים בישראל. בסך הכול חלה ירידה של 1.4% לעומת 2016 במספרם.
- הסיבות המרכזיות לירידות בשיעורי העוני היו העלייה בשיעורי התעסוקה ובשכר הריאלי, שעלו ב-3% וב-3.2% בהתאמה.
- תחולת העוני של משפחות עם ראש משק בית קשיש עלתה מ-20.8% ב-2016 ל-21.8%.
שר העבודה והרווחה חיים כץ ומנכ''ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הציגו את דוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי המבשר על ירידה בשיעורי העוני בקרב אזרחי ישראל ובפרט בקרב ילדים.
בשנת 2017 ירדה תחולת העוני בקרב נפשות מ-21.9% ב-2016 ל-21.2%, בקרב ילדים מ-31.0% ל-29.6% ובמשפחות מ-18.5% ל-18.4%. ירידה זו התרחשה על אף עלייה ניכרת ברמת החיים הכללית, כפי שהיא מתבטאת בעלייה בהכנסה הכספית הפנויה לנפש תקנית של 4.6%.
466,400 משפחות חיו בעוני בשנה החולפת, שהן 1,780,500 נפשות, ומתוכן 814,800 ילדים. לראשונה, זה שנים רבות ירד מספרם האבסולוטי של ילדים שחיים בעוני (23.7- אלף), וזאת למרות גידול באוכלוסיית הילדים בישראל (47.9 אלף).
הסיבות המרכזיות לירידות בשיעורי העוני ב-2017 היו העלייה בשיעורי התעסוקה ובשכר הריאלי, שעלו ב-3% וב-3.2% בהתאמה. העלייה בשיעור התעסוקה לוותה בירידה נוספת בשיעור האבטלה, שהגיע ב-2017 לרמה נמוכה - 4.2%. העלייה בשכר הריאלי נתמכה בעליה של 6.1% בשכר המינימום בהשוואה ל-2016.
העלייה ברמת החיים והובלתה על ידי התפתחויות חיוביות בשוק העבודה העמיקו את הפערים בין מי שעובד לבין מי שלא עובד. פערים אלה הועמקו עקב אי-עדכון של הקצבאות, זאת כנראה על רקע של המשך העלייה ביוקר המחיה.
כתוצאה מתהליכים אלה, התרחב עומק העוני בעיקר של מי שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה ולכן נשארו מאחור. עובדות אלה התבטאו בעלייה במדדים לעומק העוני ולחומרת העוני, אשר עלו ב-2017 ב-4.4% ו-10% בהתאמה. בהסתכלות על שבע השנים האחרונות יש במדדי העומק וחומרת העוני תנודתיות ללא מגמה ספציפית.
תחולת העוני של משפחות עם ראש משק בית קשיש עלתה מ-20.8% ב-2016 ל-21.8% ב-2017 ותחולת העוני של נפשות קשישות עלתה במעט השנה, לאחר שירדה ברציפות בשלוש השנים האחרונות ועמדה ב-2017 על 17.2% לעומת 16.9% בשנת 2016. עומק העוני וחומרתו נותרו יציבים יחסית.
תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה מ-49.2% ב-2106 ל-47.1% ב-2017. ירידה זו נזקפת לירידה החדה (כ-9%) בתחולת העוני של משפחות ערביות שאינן חלק ממזרח ירושלים או מהאוכלוסייה הבדואית בדרום (שכן בשתי אלה הייתה עלייה בתחולת העוני ב-2017). לצד הירידה בתחולת העוני באוכלוסייה הערבית, עלו באופן ניכר המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני בין שתי השנים, בשיעורים של 10% ל-22% בהתאמה.
בקרב החרדים, תחולת העוני של משפחות ירדה - מ-45.1% ל-43.1%. גם תחולת העוני של ילדים ירדה בכ-3 נקודות האחוז ב-2017. חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל-15% - שיעור גדול בהרבה מחלקם באוכלוסיית המשפחות.
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "הנתונים מעודדים, מספר הנפשות בעוני ירד אך יחד עם זאת ברמה הבין-לאומית מצבנו לא טוב. מדינת ישראל לא תומכת באזרחיה כמו מדינות ה-OECD ואנחנו במקום האחרון בהיקף הקצבאות לאזרח. יש תקווה לשיפור באמצעות צעדים נוספים. הצלחנו עם הנכים ועם הסיעוד ובקדנציה הבאה נצליח גם עם האזרחים הוותיקים. יש פתרון שאני מקדם עבור הקשישים בעלות של 700 מיליון ₪ כך שנוכל להוציא את כל הקשישים אל מעל לקו העוני, תוך הגדלת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק. אנחנו יודעים מה נדרש ונדע גם להביא את זה".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מר מאיר שפיגלר ציין כי אחת הבעיות הקשות המתוארות בדוח היא העובדה כי ב-2017 עלו עומק העוני וחומרתו בכ-10%. המנכ"ל סבור שעל הממשלה לדאוג ולהגדיל את קצבאות הקיום ולהצמידן לעלייה ברמת החיים לאורך זמן.
למרות השינויים החיוביים במצב החברתי, ישראל ממשיכה להיות בין המדינות המובילות ברמת העוני בהשוואה לזו של המדינות המפותחות. עם זאת רמת האי שוויון בישראל כפי שנמדדת במדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה, מציבה את ישראל לעומת מדינות אחרות במיקום טוב יותר בהשוואה לשנים קודמות.
לקריאת הדוח המלא לחץ כאן