פרסום חדש: מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל ובמדינות ה-OECD לשנת 2017


תאריך פרסום: 10.06.2018

פרסום זה, מעודכן לשנת 2017, משווה בין מערכות הביטחון הסוציאלי של ישראל ומדינות ה-OECD ככל שהנתונים הרלוונטיים להשוואה קיימים. הצטרפותה של ישראל ל-OECD ב-2010 מאפשרת להציג בעבורה נתונים שהותאמו להגדרות הארגון המונה כיום 35 מדינות חברות. ההשוואה מציגה גם את התקבולים וגם את הקצבאות, כגון אבטלה, אימהות, ילדים, מזונות, נכות, נפגעי עבודה, הבטחת הכנסה, זקנה וסיעוד. בכל נושא מוצגים עיקרי החוק כמו גם נתונים על עיקרי הפעילות של מערכות הביטחון הסוציאלי במדינות הנסקרות.


השוואה בינלאומית חושפת את מידת הנדיבות של המדינות השונות לתושביהן בתחומי ביטחון סוציאלי ומאפשרת להתרשם מההבדלים ביניהן במידת הכיסוי הביטוחי בתחומים אלה וממגמות הביטחון הסוציאלי בעולם. אך יש לציין כי בנתונים המובאים בפרסום, יש נתונים שלא תמיד מאפשרים השוואה כמותית על אותו בסיס.

הפרק הראשון מציג נתונים כלליים על כלכלת ישראל לעומת מדינות ה-OECD. כלכלת ישראל נחשבת לאחת המשגשגות במדינות הארגון, עם תוצר מקומי גולמי לנפש שמהווה כ-90% מהתמ"ג הממוצע של מדינות ה-OECD. אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית למדינות הארגון, כך שהוצאותיה לבריאות ולזקנה נמוכות למדי. פרק 2 מציג את המבנה הארגוני של מערכות הביטחון הסוציאלי. בפרקים 12-3 מוצגים נתונים על תשלומי הגמלאות (אִמהוּת, ילדים, מזונות, נפגעי עבודה, אבטלה, נכות, הבטחת הכנסה, אזרח ותיק, סיעוד ובריאות). בפרק 13 מוצגים נתונים על מקורות המימון של הביטחון הסוציאלי.

להלן הממצאים העיקריים שעולים מהשוואות מערכות הביטחון הסוציאלי בישראל לעומת שאר מדינות ה-OECD:

תשלומי הגמלאות – ההוצאות לרווחה של ישראל נמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD.

להלן מספר דוגמאות:

  • קצבאות ילדים: קצבת הילד הראשון כאחוז מהשכר הממוצע נמוכה במיוחד.
  • דמי אבטלה: תקופת העבודה המזכה בתשלום ארוכה למדי ואילו התקופה המרבית לתשלום נמוכה יחסית.
  • חופשת לידה לאב: ניתנת על חשבון חופשת הלידה של האם, לעומת רוב מדינות ה-OECD, שבהן החופשה לאב נפרדת משל האם.
  • קצבת זקנה: נמוכה בהשוואה לפנסיה הציבורית של רוב מדינות ה-OECD.
  • קצבת סיעוד: שיעור הכיסוי בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD, אולם ההוצאה הכוללת הציבורית נמוכה במיוחד.


עם זאת, בשנים האחרונות תוקנו כמה חוקים כדי להיטיב את תנאי הביטחון הסוציאלי:

  • קצבת נכות: רפורמה בה מקבלי קצבת נכות קיבלו השנה תוספת משמעותית לקצבתם כחלק ממתווה שיכלול תוספות נוספות לקצבה (2018).
  • קצבת אזרח ותיק: בשלוש שנים האחרונות הועלו קצבאות אזרח ותיק בתוספת השלמת ההכנסה, וכן הורחבה תוספת הוותק למקבלי קצבת אזרח ותיק ושאירים (2016 - 2018).
  • קצבת ילד נכה וקצבת שירותים מיוחדים: הקצבאות הועלו כחלק מהרפורמה להעלאת קצבאות הנכות (2018).
  • הבטחת הכנסה: בוטלה שלילת הזכאות לגמלה במקרה של בעלות או שימוש ברכב אחד, ובתנאי שערכו עד 40,000 ₪ (2012), וכן הועלה הדיסריגארד -- הסכום שניתן להשתכר למי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה (2016 - 2017).
  • אבטלה: בוטלה ההבחנה בתנאי זכאות ובקביעת השכר לחישוב דמי אבטלה בין מובטל חודשי למובטל יומי. התיקון היטיב עם העובדים במשרה יומית (2013).
  • סיעוד: רפורמה מקיפה בסיעוד שאושרה בכנסת ושתוביל החל מנובמבר 2018 לכך שיורחבו רמות הסיעוד ויוגדלו שעות הסיעוד לקשישים הנזקקים במידה ניכרת. כמו כן, מי שמעסיק מטפל זר יכול לקבל באופן משולב גמלה בכסף עם שירותי סיעוד אחרים (2014).
  • מענק לימודים: הזכאות למענק לימודים לילדים הורחבה עד גיל 18 (במקום 14) (2016).
  • ילדים: חיסכון לכל ילד: הביטוח הלאומי מפקיד בתוכנית חיסכון ייעודית 50 ₪ מדי חודש לכל ילד, נוסף על קצבת הילדים שהמשפחה ממשיכה לקבל בעבורו (2017).

לקריאת הפרסום המלא לחץ כאן