הביטוח הלאומי מפרסם ממצאים עיקריים מסקר בנושא הביטחון התזונתי בישראל לפיהם כי 81.1% מהמשפחות חיות בביטחון תזונתי, 8.3% חיים בתחושת אי- ביטחון תזונתי קל, ו-10.6% באי-ביטחון תזונתי ניכר. הממצאים מצביעים על הבדלים ניכרים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האי ביטחון תזונתי שלהם. השר כחלון "אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון שקל למיגור התופעה," המנכ"ל מור-יוסף " אני רואה חשיבות רבה בהגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה"
מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי ערך סקר מקיף ראשון בסוגו בנושא הביטחון התזונתי בישראל במהלך שנת 2011. הסקר האמור נערך במתכונת הקיימת בארה"ב. שאלון הסקר כולל, מלבד שאלות גרעין על תחושת הביטחון התזונתי של הנשאלים, גם מידע על מאפיינים כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים שלהם. הסקר בדק 5,600 משפחות המהוות מדגם מייצג של האוכלוסייה, והוא מאפשר לבחון את התופעה החשובה בחתכים שונים של האוכלוסייה הישראלית.
במסגרת יום העיון על חוסר ביטחון תזונתי ורעב בישראל, המתקיים היום בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון מפרסם הביטוח הלאומי ממצאים מהסקר לפיהם כי 81.1% מהמשפחות חיות בביטחון תזונתי, 8.3% חיים בתחושת אי- ביטחון תזונתי קל, ו-10.6% באי-ביטחון תזונתי ניכר. רמת האי-ביטחון התזונתי גבוהה יחסית בקרב משפחות גדולות (42.3%) ונמוכה יחסית בקרב משפחות של קשישים (12%).
אי ביטחון תזונתי מוגדר על ידי החוקרים כמצב שבו המשפחה לא מסוגלת לספק את צרכי המזון בכמות ובאיכות המתאימה לה, ונאלצת להסתפק במה שידה משגת. אי ביטחון תזונתי ניכר הוא מצב הנובע ממחסור כלכלי שבעטיו משפחות חוות מחסור במזון לעיתים שכיחות.
באוכלוסיות מסוימות נמצאה רמת אי ביטחון תזונתי גבוהה מהממוצע כפי שמראה תרשים א' להלן, המציג(בתחתית העמודה) גם את תחולת העוני של קבוצות האוכלוסייה המובאות בתרשים.
תרשים א': קבוצות אוכלוסייה ששיעור האי ביטחון תזונתי בקרבן גבוה מהממוצע, בהשוואה לתחולת העוני בקרב משפחות אלו*
*דוח העוני והפערים החברתיים ל-2010, המוסד לביטוח לאומי.
תרשים א' לעיל מראה כי שיעור המשפחות שדיווחו על תחושת אי ביטחון תזונתי בקרב מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה הוא גבוה, מעל למחציתן. גם השיעור בקרב משפחות ערביות והחד הוריות מתקרב ל-50%.
בעוד שלגבי רוב קבוצות האוכלוסייה נמצא מתאם גבוה למדי בין שיעורי העוני ושיעורי האי- ביטחון התזונתי, לגבי חרדים ממצא זה חלש יותר- שיעור גבוה מהממוצע של חרדים (26%) מדווח על אי-ביטחון תזונתי, אולם הוא נמוך בכמחצית בהשוואה לשיעורי העוני בקרב אוכלוסייה זו. לכך ייתכנו הסברים משני סוגים: הסיוע האינטנסיבי יותר של ארגוני חסד ורמת הערבות ההדדית הגבוהה יותר בקרב קבוצה זו מחד, ויתכן גם שתפיסת העוני הסובייקטיבית שלהם נמוכה מן מהאובייקטיבית.
שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר משה כחלון, "אאבק לשיפור הביטחון התזונתי ולשם כך אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון ₪, כך שהתקציב לא יהיה חד פעמי, על מנת שנצליח למגר את התופעה הקשה. כמו כן אאבק להגדלת הקצבאות לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה כדי לתת מענה לפגיעה בביטחון התזונתי ולהפחתת העוני."
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופ' שלמה מור-יוסף, מוסר כי יש בנתונים אלה כדי ללמד על החשיבות של הגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה, למשפחות הנזקקות בגיל העבודה. כמו כן בממצאים יש אינדיקציה לכך שהסיוע למשפחות מסייע להפחית את רמת אי-הביטחון התזונתי, אך בדרך כלל אין בו כדי למגר את התופעה, שכן הנעזרים בארגונים ובעמותות לשם צריכת מזונותיהם, חשים עדיין אי-ביטחון תזונתי.
בבחינת ההבדלים הגיאוגרפיים מתברר שרמת האי-ביטחון התזונתי הגבוהה ביותר נמצאה במחוז ירושלים ולאחריו מחוז הצפון – שני מחוזות ששיעור הערבים בהם גבוה. לאחר מכן במחוזות הדרום וחיפה נמצאה רמה הדומה לממוצע, ואילו במחוזות תל אביב והמרכז רמת האי ביטחון תזונתי נמוכה בהשוואה לממוצע הארצי. הנתונים מראים גם כי הרמה הגבוהה יותר של אי-ביטחון תזונתי עולה ביחס ישר לרמת האי ביטחון תזונתי הכולל.
תרשים ב': רמת האי ביטחון תזונתי (ומתוכה ביטחון תזונתי ניכר) לפי מחוזות
לצפייה בדוח המלא