בסוף שנות השישים חברת NCR הוציאה את כונן CRAM – Card Random Access Memory, כונן בעל 256 כרטיסים מגנטים כשלכל כרטיס קוד בינארי ייחודי, המאפשר הפלתו לתא קריאה כתיבה ומאפשר קריאה וכתיבה על טרקים בודדים.
מחסניות אלה שימשו למעשה את הפונקציות שהדיסקים שאנו מכירים כיום מבצעים. כוננים אלה היו מרעישים באופן מיוחד. הדבר איפשר העברת כרטסת האוכלוסין לכוננים החדשים ושימוש בגישה ישירה בהדפסת בירורים לזכאויות, דבר שקיצר מאוד את זמן העיבוד וייעל מאוד את ניצול שעות המחשב באותם זמנים.
הפרוייקט הראשון היה הסבת תשלומי זו"ש למחשב. הכנת התכניות והניסויים נמשכו למעלה משנה ובסופו של דבר ההסבה בוצעה בהצלחה. הוסבו למעלה מ-100,000 תשלומים.
במהלך העבודה הסתבר שגודל הזיכרון במחשב היה צר מלהכיל תכניות כבדות ועל כן נמצא פתרון של עבודה באמצעות Overlays, כלומר התכנית חולקה למספר חלקים, כאשר הסתיימה העבודה בחלק הראשון, המחשב ביקש להזין את החלק השני, והיה ממשיך לעבוד עד גמר העבודה.
בשנת 1970 נכנסה לשימוש שפת COBOL .
בשנת 1971 הוכנס מחשב Century-200, (גדול פי 10 מהמחשב הקודם ובן הדור השלישי), עדיין מוצר של N.C.R., תוך כוונה להסב אליו את המערכות. במחשב זה הופיעו לראשונה דיסקים. היו למחשב שני כוננים לדיסקים בנפח 4.5MB. על אחד משני הדיסקים ישבה מערכת ההפעלה עם תכניות שרות שונות ועל הכונן השני הורכב דיסק עם תכניות אפליקציה.
בשנת 1972 השרות לתכנון ומיכון הפך להיות "עיבוד נתונים אוטומטי" (ענ"א).
בהדרגה הוסבו המערכות אל המחשב החדש. במשך שנתיים כמעט, אכלס חדר המחשב שני מחשבים, והצפיפות שררה בו. התכניות נשמרו על דיסקים והופעלו ע"י הוראה על גבי כרטיס מנוקב שעשוי היה להכיל גם פרמטרים לפעולת התכנית. עם מחשב זה הוכנסה לשימוש מסיבי שפת cobol.
מאחר ולא ניתן תוך זמן קצר לכתוב מחדש את כל התוכניות שנכתבו בשפת NEAT, גם לאחר הוצאתו הפיזית של המחשב הישן, עבדו בתוכניות אלה בסימולציה למחשב הקודם באמצעות יחידת אמולציה שהיוותה חלק בלתי נפרד מהמחשב החדש.
עם השנים ומיכון מערכות ידניות נוספות, הוגדל המחשב בהדרגה והוכנסו לשימוש דיסקים גדולים ומהירים יותר, ששימשו לאכסון קבצי נתונים. בתחילה דיסקים של כ-35MB ואחר כך דיסקים של 200MB.
לקראת 1976 הוחלף המחשב ל- Century-251 ועמדת השליטה של המפעיל כללה לראשונה מסך. משאבי המחשב חולקו בין ה-partitions בצורה דינמית, בעזרת כרטיסי job שבהם הוגדרו המשאבים הנחוצים לכל תכנית.
עם העברת קבצי האב הגדולים (גמלאות, הכרטסת הרב שנתית) לדיסקים, נכתבו תכניות מתאמות (interface) לתכניות הקיימות לשם קריאה וכתיבה ישירה בקבצים אלה, מתוך הכוונה להיות מוכנים להחלטה על פיתוח מערכות און-ליין לשימוש הסניפים. זמן קצר לאחר התאמת תכנית הברורים מתוך הכרטסת הרב שנתית (הדפסת אימותים) לקריאה ישירה,
בגלל צרכים דחופים שעלו הוחלף המחשב, ל-Century-300, ובלשכת השרות של N.C.R. בת"א כבר הוחל בפיתוח מערכת און-ליין עבור פקידי הגמלאות בסניפים, במסגרת ההכנות להחלטה הרשמית על תחילת הניסויים במערכת זו.
המסוף הראשון במוסד נראה על שולחן המפתחים וחובר רק למחשב המוסד.
ברקע הדברים היה דיון באשר למקומו של ענ"א בארגון.
בשנת 1980 יחידת ענ"א הפכה למינהל. מבחינת מחשוב הכיוון שונה, והחלו לעבוד עם מחשב I.B.M.- 370.
שינוי מהותי זה הביא בעקבותיו את העבודה במסופים והכניס את מערכת 3270 למערכות הביטוח הלאומי. הוחל ניסוי עבודה בתקשורת שאז הייתה בחיתוליה, אבל העיתונות המקצועית בישרה על עתיד חדש בתחום זה.
הוחל בפיתוח מערכת גבייה ממעבידים ומסופי מערכת 3270 שרוכזו אז בחדר אחד הפכו לכלי הקלט והפלט לתוכניתנים. ברקע החלה פריסת מסופים ביחידות הגבייה בסניפים ו"המסך הלבן" החליף את ניירות הסיכום בין האזרח לרשות בכל מקום שפקיד הגבייה חש צורך להתבטא מחוץ למסגרת.
לימים, עם כניסת מחשבי I.B.M למוסד, תוכננה באסכולת Object Oriented (מונחה עצמים) ונבנתה מערכת מחשוב גבייה מלא שכירים שהחלה לפעול באופן שוטף, וכך באה מטרת הכנסתו של המחשב למוסד לתכליתה.
היישום המנהלי הראשון שחדר למוסד עם כניסת המסופים היה החלפת מכונות הכתיבה בעורך תמלילים של I.B.M שהוכנס לשימוש במשרד הראשי.
- בשנת 1985 הוכנסו המחשבים מסדרת I.B.M. – 370.
- בשנת 1989 הוכנסו המחשבים מסדרת I.B.M. – 390.
- בשנת 1991 הוכנסו המחשבים מסדרת I.B.M. – 9000.
- משנת 1997 ןעד 2000 פרוייקט הסבת התוכניות כולן לשנת 2000
- בשנת 2005 הוכנסו מחשבים מסדרת Z.
- מ 2005 עד 2010 פרוייקטLE הסבות ושיפורן של כל התוכניות במחשב המרכזי.